חזון מכללת לוינסקי דוגל, בין השאר, ב"מתן מענה לצרכים המשתנים של חברה פלורליסטית, רב-תרבותית". בדרך זו "יפַתחו בוגרינו מעורבות בקהילה ויהיו למנהיגים ביקורתיים ויצירתיים בחינוך ולמובילים בחברה".  

  

אמירה זו מציגה תפיסה הרואה במורים אנשי חינוך המעורים בקהילה ובחברה, והיא משקפת את העמדה העקרונית של מכללת לוינסקי בנוגע להקשר, לדו-שיח ולהשפעה ההדדית שבין העולם האקדמי ובין החברה.

המימוש המעשי של המכללה ליעד זה מתבטא בהגברת האכפתיות והרגישות של הסטודנטים – המורים לעתיד, בוגרי מכללת לוינסקי – למציאות החברתית הקיימת במדינת ישראל. עקב כך המעורבות החברתית מהווה חלק בלתי נפרד מההכשרה להוראה.

חשיפת פרחי ההוראה לרובדי החברה הישראלית מעצימה את האכפתיות, את הרגישות ואת התודעה החברתית למען אוכלוסיות מוחלשות ואחרות. מעורבות חברתית מעודדת שינוי ו"הִתְבַּנּוּת" אישית, מעצימה תחושות של מסוגלות עצמית, התחשבות בזולת, ובעיקר את היכולת להתמודד עם קונפליקטים ומצבים אקראיים (כספי, 2000; Root, 1997).

שירות לאחר הוא פעולה מוסרית לעצמה (Godfrey, 2000), ולכן מבלי להכתיב "כללים של התנהגות אתית או מוסרית" המעורבות החברתית מעודדת אחריות חברתית דרך ההזדמנויות העשייה שמספקת. המפגש עם האחר בסביבתו שלו מוביל להבניית ידע חדש ואישור והפרכת ידע קודם בנוגע לקבוצות ותרבויות. למידה זו מפגישה את הסטודנטים עם שונות (Boyle-Baise, 2000).

אנו מבקשים לעורר אצל הסטודנטים את המודעות בערך המעורבות החברתית למען חברה מתוקנת, למען סולידריות חברתית, לפעול ולהיאבק לצדק ושוויון חברתי לקידום ולשיפור החברה. מעורבות חברתית מעודדת אנשים לפעול בצורה מוסרית. בכוונתנו לעודד רגישות כלפי הזולת והתחשבות בשונות וברב-תרבותיות.

 

הרציונל נתמך ב"חוק חינוך", 2000: "טיפוח מעורבות בחיי החברה הישראלית, נכונות לקבל תפקידים ולמלאם מתוך מסירות ואחריות, רצון לעזרה הדדית, תרומה לקהילה, התנדבות וחתירה לצדק חברתי במדינת ישראל"; וכן ב"המלצות המועצה להשכלה גבוהה", 2005: "האקדמיה בישראל היא חלק מהחברה הישראלית, והיא איננה אדישה לצרכיה ולבעיותיה... שילוב ציבור הסטודנטים בפרויקטים חברתיים שונים יכול לתרום ולהביא להשגת יעדים חברתיים באופן משמעותי. מעורבות של האקדמיה בקהילה תתרום הן לציבור הסטודנטים והן למוסדות האקדמיים בכך שתקרבם אל הקהילה".

רשימה ביבליוגרפית

 

כספי. מ"ד. (תשנ"ד).' מטרות הלמידה של האדם, תפקודי הוראה ומה שמעבר להם'. במכללה. ירושלים: המכללה לחנוך ע"ש דוד ילין. חוב' 5 עמ' 90-67*

 

 

Boyle-Baise, M. (2000). Community-based service learning for multicultural teacher education. Educational Foundations, 14(2), 33-50/

 

Godfrey, P. (2000). A moral argument for service-learning in management education. In P. Godfrey & E. Grasso (eds.). Working for the Common Good: Concepts and models for service-learning on management. Washington, D.C.: American Association for Higher Education, 21-42.

 

Root, S. (1997). School-based service: A review of research for teacher educators. In J. A. Erickson & F. B. Anderson (Eds.), Learning with the community: Concepts and models for service-learning in teacher education. Washington, DC: American Association for Colleges of Teacher Education, 42–72

 

http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/AB46E9C7-34EE-498E-BD4A-C71BD069B82D/49949/לצאתבמחולה.doc