*המידע עשוי להשתנות בהתאם להחלטות הנהלת המכללה

תקצירי הקורסים בחינוך לשוני בחברה רב-תרבותית

* הקורסים ניתנים לסירוגין

 

מחקר איכותני | ד"ר עינב ארגמן

הקורס יעסוק במחקר האיכותני כתפיסת עולם מדעית (בהשוואה למחקר הכמותי), ברקע לצמיחתו, בגישות מרכזיות ובמתודולוגיות מחקר. הוא ישלב בין הצגה תיאורטית של גישות מחקר שונות בפרדיגמה האיכותנית והוגים מרכזיים בהן, לבין התנסות מעשית באיסוף נתונים ובניתוח תוכן. יוקדש זמן לחידוד והכוונה בסוגיות שיעלו בתהליך הלימוד בקורסים אחרים בהם נדרשים הסטודנטים לעבודות מחקר איכותניות.


המחקר הכמותי | ד"ר איתי הס

הקורס נועד להקנות כלים מתקדמים להבנה ולביצוע ניתוח נתונים במחקר הנשען על שיטות כמותיות בחינוך. הקורס יציג שיטות מחקר כמותיות מתקדמות לאפיון והגדרה של מחקר כמותי, וכן כלים העשויים לסייע בחקר תופעות המאופיינות באמצעות מספר משתנים בתחום החינוך. הקורס מבוסס על למידה דרך אתר הקורס בו יהיו  הרצאות ווידאו, חומריי קורס כתובים ומטלות הקורס. חלק מהדוגמאות שיינתנו יעסקו בתכנים הקשורים להוראה ולמידה, רב תרבותיות בחינוך, הכלה ועוד. תוצרי הקורס יהיו שללומדים תהיה את היכולת הבנה וביקורת של פרק ממצאים בדוח מחקרי (מאמר אקדמי וכדומה) ואת היכולת לבצע ניתוח נתונים כמותי.


חקר הטקסט והשיח | פרופ' עירית קופפרברג

הקורס המתודולוגי יציג מסגרת תיאורטית ומתודולוגית מתחום חקר השיח שתאפשר לסטודנטים לערוך מחקר בקנה מידה מצומצם בנושאים הרלוונטיים לעבודתם כמורים. הקורס יתמקד בלימוד התפקיד של הסיפור האישי בבניית הזהות המקצועית בהקשר מוסדי ובשיח אינטראקטיבי דבור, כתוב ומקוון בהקשר מוסדי-חינוכי.  לימוד זה יאזכר את הצמתים המרכזיים במחקר תוך הדגשת ההיבטים המתודולוגיים שלו (מטר/ות, איסוף נתונים, שיטות ניתוח, אתיקה, אמינות  ופרשנות). בנוסף, הסטודנטים יערכו מחקר קבוצתי מצומצם.


המחקר הנרטיבי | פרופ' אילנה אלקד-להמן

קורס יעסוק בהבנת המפנה הנרטיבי ובמשמעויותיו למחקר האיכותני, תוך התנסות חווייתית בכיתה במפגש בנרטיבים, קריאה במחקרים שפורסמו והתנסות בביצוע מחקר קטן. נעסוק בקורס בתחומים: הבנת ייחודו של הנרטיב, היתרונות שהוא מציע לצרכים מחקריים ומגבלותיו; מאפייני הנרטיב; עיון בסוגיות הכרוכות בהצבת מטרה למחקר נרטיבי, שאלות מחקר ושאלות ראיון; סוגיות אתיות במחקר הנרטיבי, ודרכים להתמודדות עמן; התנסות בהפקת נרטיבים אישיים, ובהקשבה לנרטיבים של עמיתים; התנסות בקיום ראיונות נרטיביים ובתכנון פרוטוקולים לראיון; התנסות בניתוח ובפרשנות נרטיבים לאור 2-3 גישות; נדון בנרטיבים מסופרים בראיון וכן בנרטיבים כתובים ביומנים, בממוארים, במכתבים, ברשת ובנרטיבים 'קטנים' בחיי יומיום.


מחקר איכותני מתקדם [מסלול תזה; חצי מקוון] | פרופ' מיכל צלרמאיר

קורס זה מלווה את המחקרים האיכותיים של הסטודנטים לתואר שני עם תזה במהלך ביצוע המחקרים שלהם. בקורס יושם דגש על הנושאים הבאים: התפתחות המחקר האיכותי לסוגתיו השונות – מהאנתרופולוגיה של המאה ה19 ועד למחקר הפוסטמודרני של היום; כלים לאיסוף וניתוח נתונים; דילמות אתיות במחקר האיכותי; ההבדלים בינו לבין המחקר הכמותי; ועקרונות הכתיבה של המחקר האיכותי.


פיתוח מיומנויות אורייניות ואקדמיות | ד"ר הילה יעקובי

שפע המאמרים שקיים בנושאי חינוך, שפה ורב תרבותיות מחייב את הסטודנט לדעת לברור בקפידה את המקורות האקדמיים עליהם יסתמך בעבודותיו האקדמיות כמו גם בעבודתו המעשית. על הסטודנט לפתח מיומנות של קריאה מושכלת על מנת לעמוד בשטף המידע הקיים ברחבי הרשת ובספריה. מיומנות חשובה נוספת נוגעת ליכולתו של הסטודנט לבצע חיפוש ספרות ממוקד ויעיל. כמו כן, לאחר שמצא את המידע הרלוונטי עליו לדעת לארגן את המאמרים בדרך נוחה ונגישה, אשר תאפשר לו לגשת למקורות הביבליוגרפיים בקלות ובנוחות. בקורס נלמד על נושאים אלו על ידי הרצאות פרונטליות, אך בנוסף ובעיקר על ידי תרגול מעשי וזאת בליווי אישי של המרצה.


רב-תרבותיות ורב-לשוניות: היבטים חינוכיים ואורייניים [סמינריון חינוך] | פרופ' חנה עזר

מטרת הסמינריון היא לבחון את מהותן ואת משמעותן של רב-תרבותיות ורב-לשוניות בחברה ובחינוך בישראל באמצעות תיאוריה, דיונים ביקורתיים ומחקר יישומי.  בקורס יוצגו מודלים של רב תרבותיות וגישות להוראה רב-לשונית, והתאמתם למציאות הישראלית. כמו כן, יודגשו מאפיינים של אוריינות רב-תרבותית ותפקידה בטיפוח המודעות הרב-תרבותית של הלומד במערכת החינוך, לקראת השתלבותו כאזרח במדינה,  על רקע סוגי מחקר שונים בעולם ובארץ. במהלך הסמינריון, יחקור כל משתתף סוגיה רלוונטית בשיטת מחקר כמותית או איכותנית, לפי בחירתו, ויגיש עבודה סמינריונית מחקרית.


עיון בטקסטים כתובים ודבורים בהקשרים בית-ספריים: היבטים בלשניים ואינטר-טקסטואליים [סמינריון עברית, ערבית] | פרופ' רחל חיטין-משיח

הסטודנטים יבחנו טקסטים מתקופות שונות שנבחרו להוראה במסגרת שיעורי שפה וספרות, או שהופקו במסגרתם. לצורך זה, על מנת להקיף את מכלול ההיבטים הקשורים לעיון בטקסטים כתובים ודבורים בהקשרים בית-ספריים, הסמינריון ייסוב סביב ארבעה צירים: תקופה, מאפיינים רטוריים, סוגי טקסטים, הקשר מקצועי בית-ספרי. נקרא טקסטים מתקופות שונות ונזהה את מאפייניהם. נעסוק בגישות תאורטיות, באמצעים בלשניים לניתוח טקסטים ובמגע בין לשונות. במחקריהם הסטודנטים ינתחו טקסטים בעברית ובערבית בכלים בלשניים, מבניים וסמנטיים, יזהו את האמצעים הרטוריים האופייניים לטקסט הנחקר ויעמדו על מאפייני הכתיבה האינטר-טקסטואלית ואופניה. הסטודנטים יעגנו את מחקריהם בהקשרים חברתיים-תרבותיים ובהקשרים בית-ספריים מקצועיים, ויבחנו את תרומתם לחינוך הלשוני לאור הנחות היסוד שבתוכניות הלימודים בחינוך לשוני (יסודי), בעברית (על יסודי), בעברית כשפה נוספת במגזר הדרוזי ובמגזר הערבי, וכן בתכוניות לימודים בערבית.


Digital communication and EFL learning in the multicultural classroom [סמינריון אנגלית] | פרופ' עירית קופפרברג

This advanced seminar course enables Israeli EFL teachers to conduct a qualitative classroom-oriented study. Grounded in discourse analysis, the seminar will provide the students with theoretical and methodological frameworks that are necessary to explore digital communication in the Israeli EFL class. The students will also be guided how to plan, carry out and write their seminar paper.


רכישת שפה ולקויות למידה | ד"ר בתיה סרוסי

מטרת הקורס היא לעמוד על המורכבות ועל הייחודיות בתפיסת שפה ובהתפתחות שפה וזאת כדי להבין לעומק את  דפוסי ההתפתחות התקינה וכן חריגות מדפוסי ההתפתחות התקינה בדמות קשיי שפה-למידה. הנושאים התשתיתיים שיידונו בקורס הם תחומי השפה, נקודות זמן חשובות בהתפתחות השפה, התפתחות השפה המוקדמת והמאוחרת, הממשק בין שפה דבורה וכתובה, הממשק בין קריאה וכתיבה והממשק בין שפה ובין תחומי התפתחות אחרים כמו קוגניציה, התפתחות חברתית ורגשית.  בהמשך ייסקרו קשיי שפה ממקור מולד כמו גם קשיים בשפה על רקע דו לשוניות ו/או שונות תרבותית ויידונו דרכים לפשט ולהנגיש לשונית את החומר הנלמד ברגישות ובהתייחסות לייחודיות של כל תלמיד.


שפה ומערכת הזיכרון | ד"ר הילה יעקובי

מערכת הזיכרון על כל סוגיה משרתת אותנו מהיוולדנו בכל ההיבטים של חיינו ומאפשרת לנו תפקוד תקין בחיי היומיום. היכולות השפתיות של האינדיבידואל מהוות את הדוגמה הטובה ביותר לנחיצותה ומעורבותה של מערכת הזיכרון בהתפתחות שלנו כבני אנוש המתפקדים בחברה רב לשונית ורב תרבותית. השפה מאפשרת תקשורת והבעה באינסוף אפשרויות ובצידה אף משפרת את מערכת הזיכרון עליה הושתתה. בקורס נלמד על מערכות הזיכרון הפועלות במוח, כיצד הן משפיעות על לימוד שפה עוד בינקות ואף בהתפתחות היכולות האוריינית בילדות. נלמד על מנגנונים מוחיים משלימים למערכת הזיכרון המהווים חלק בלתי נפרד בתהליך של לימוד שפה. בנוסף, נדון בהבדליים בין-אישיים הקיימים ביכולות אלו וכיצד הם ישפיעו על יכולות לימוד שפה ראשונה ושפה שנייה/זרה. נברר מהו 'כישרון לשפות' וננסה להבין כיצד מערכת הזיכרון והמנגנונים הנלווים יכולים לתרום ליכולת גבוהה בלימוד שפה זרה.


פסיכו-בלשנות: תהליכים וקשיים ברכישת שפה | ד"ר הדס ולן

הקורס עוסק בממשק שבין בלשנות ופסיכולוגיה, תחום המוכר יותר כפסיכו-בלשנות. תחום מחקר זה מנסה להבין את האופן שבו מיוצגת שפה במערכת הקוגניטיבית שלנו. במהלך הקורס נדון בתהליכים הקוגניטיביים המעורבים בתפיסת שפה, ויוצגו ממצאים עדכניים העוסקים באופן שבו יחידות לשוניות כגון מילים, מורפמות ומשמעות מיוצגות במערכת הקוגניטיבית של הדובר. בנוסף נדון בשאלה האם שפות שונות מעובדות ומיוצגות באופן שונה כתלות במבנה השפה. בהקשר זה נדון גם בערבית מדוברת ובערבית ספרותית. מטרת הקורס היא להעביר לסטודנט את המורכבות שבהליכי תפיסת שפה ולעמוד על קשיים בעיבוד שפה.


היבטים לשוניים ותרבותיים בתכנון לימודים | ד"ר עינב ארגמן

הקורס יעסוק בתהליך תכנון הלימודים, בדגש על אספקטים לשוניים כמתווכי תרבות ו/או רב-תרבותיות, ועיסוק בשאלה – של מי התרבות המיוצגת בתכנון הלימודים. נדון במושגים, בתיאוריות ובמודלים מסורתיים ופוסט-מודרניסטיים העומדים בבסיס תוכניות הלימודים, ובגלגוליהם השונים ברמה המחוזית, וברמת המיקרו הבית-ספרית/כיתתית. התהליך ותוצריו יידונו תוך בחינה מושכלת של התחום והכוחות החברתיים השונים הפועלים בעיצובו. הסטודנטים יתנסו בתכנון, בפיתוח ובהערכה של יחידת הוראה (מכוונת תרבות ושפה מסוימת, או רב-תרבותית ורב-לשונית) לאור תכני הקורס העיוניים.


בין עברית לערבית: שפה, חברה וזהות | ד"ר דולי לוי

לשונות העולם אינן חיות בבידוד. מגעים וממשקים המתרחשים ביניהן כתוצאה ממלחמות, הגירה, גירוש, קשרי מסחר, קשרי תרבות או קשרים פוליטיים,  גורמים להשפעות ניכרות סמויות או גלויות בין הלשונות. גם הלשון העברית מעולם לא הייתה בבידוד, ובחינת רובדי הלשון שלה חושפת התפתחויות שרבות מהן הן תוצאה של מגעים עם לשונות אחרות: לשונות עתיקות שדוברו בארם-נהריים, מצרית, ארמית, אכדית, פרסית, יוונית , לטינית, ערבית ועוד. מטרתו של קורס זה היא לבחון שלוש נקודות מגע בין העברית לערבית: (1) במרחב הלשונות השמיות שחלקן חיות וחלקן חדלו מלהתקיים; (2) בתקופת ימי הביניים תוך התמקדות במפעלו הספרותי של רס"ג (שנחשב לגדול חכמי היהדות וליוצר בולט שנע בין השפות והתרבויות ביצירה ובתרגום) ובעיון בספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי; (3) בתקופת העברית החדשה תוך בחינה בלשנית של השפעות הדדיות בין עברית לערבית במרחב הספרותי, התקשורתי והחברתי-תרבותי.


תרבות זיכרון: מבט בין תרבותי | פרופ' אילנה אלקד-להמן

הקורס יעסוק בסוגיית תרבות הזיכרון בישראל ובגרמניה מבעד להתבוננות ביצירות אמנות מסוגות שונות: ספרות ילדים, קומיקס, נובלות גרפיות, פזמונים, סיפורים קצרים ורומן. הלמידה תשלב למידה חווייתית ומפגש עם תיאוריה על זיכרון, זיכרון תרבות והעברה בין-דורית. יצירות הספרות תהיינה בעיקר יצירות שנכתבו על ידי סופרים יהודיים וסופרים גרמנים, בני הדור השני והשלישי לשואה. הספרות והאמנות ישמשו כ'קול שלישי' וכמרחב לשיח על דעות קדומות, אנטישמיות, טראומה ורשמיה לאורך זמן, העברה בין-דורית, וכן לבחינה של זהות ושל עמדות אישיות. הלמידה בקורס תשלב שיח וירטואלי עם סטודנטים מאוניברסיטת הילדסהיים בגרמניה (אשר ילמדו את אותן היצירות, בקורס מקביל) ומפגש ממשי מרצים מאוניברסיטה זו.


The language of English Literature | Dr. Gali Manor

Some linguists like to think of the English language as a living thing: it evolves and changes through time and space (Newberry, Ahern, Clark & Plotkin, 2017). This thought will inspire us as we explore the manifestations of the English language in different literary genres and eras. We will begin with the unique language of nursery rhymes and fairy tales, and move on to other genres such as the Shakespearean sonnet, the short story, and modern poetry. By the end of this course, students will be better acquainted with the language of English literature, which both reflects and modules the richness of the English language.


נשים יוצרות עולם: על ספרות ואמנות נשים בעולם הערבי [מקוון] | ד"ר חוסני אלחטיב שחאדה

הקורס יעסוק במעמדן של נשים כפי שהוא משתקף במבחר מיצירות ספרות (פרוזה ושירה), מוסיקה, קולנוע ואמנות חזותית של יוצרות ערביות החיות בעולם הערבי ומחוצה לו. הקורס יתבסס על קריאה עצמאית של קטעים נבחרים מתוך יצירות ספרות (במקור ובתרגום), התבוננות ביצירות אמנות למיניהן (ציור, צילום ווידיאו, מוסיקה וסרטים), קריאת מאמרי ניתוח וביקורת, ועוד. המטרה היא להכיר את עולמן של נשים יוצרות, ולדון, דרך יצירות הספרות והאמנות, בסוגיות המרכזיות שבהן עוסקות. למשל, שחרור האישה ומעמדה בחברה הערבית, המאבק לשוויון בין המינים, הזכות לחינוך ולעבודה, פוליגמיה, מילת נשים, זהות נשית, פמיניזם, שפה. במהלך הקורס נכיר את מיטב היוצרות הפועלות כיום ברחבי העולם הערבי, שיצירותיהן מעוררות ויכוח סוער בחברה, בין מייצגיה של הגישה השמרנית ליוצרות המבקשות לחולל שינוי. הקורס יינתן בשתי השפות, ערבית ועברית (הטקסטים הספרותיים יועלו לאתר המודל בשתי השפות, ואילו הסרטים והחומרים הוויזואליים הנוספים ילוו בתרגום לעברית או אנגלית).


סדנת פרויקט | ד"ר עינב ארגמן; ד"ר איריס אלפי-שבתאי

הסדנה מיועדת לליווי ולתמיכה קבוצתית ופרטנית בסטודנטים בתהליך כתיבת עבודת הפרויקט: משלב בחירת הנושא ושאלות המחקר, ועד להגשת העבודה כולה. הסדנה אינה תחליף לתפקיד המנחה האישי/ת של הסטודנט/ית. הסדנה תעסוק בסוגיות עקרוניות הכרוכות בביצוע עבודה רחבה בעלת אופי מחקרי-אמפירי או יישומי, תוך מתן תשובות לשאלות ועזרה בקבלת החלטות הנוגעות בתכנון ובכתיבת הפרויקט.


סדנת תזה | פרופ' מיכל צלרמאיר

קורס זה מהווה סדנת תמיכה לסטודנטים במהלך תכנון התזה וכתיבתה. בקורס יושם דגש על שלושה נושאים עיקריים: התאמה בין הנושא לבין השיטה, תהליכי פיתוח וניתוח, וכתיבה אקדמית על פי דרישות המועצה להשכלה גבוהה.


פורום חינוך לשוני 

פורום חינוך לשוני כולל השתתפות בכנסים, בימי עיון, בהרצאות אורח ובסיורים. במהלך שנת הלימודים האקדמית יתקיימו מגוון פעילויות – כולן בימי רביעי. הנוכחות בפעילויות אלה חובה.