בית המדרש הפתוח של החוג למחשבת ישראל – "חנוכה: אמונה גבורה וטבע"

ד"ר גיתית הולצמן, "חנוכה: אמונה גבורה וטבע"

26.12.2016

"מסופר על רב צפתי שהתבקש להסביר את הסיבות שהביאו לניצחון היהודי הגדול בקרב על צפת. הרב הסביר כי צפת היהודית ניצלה בזכות המעשה והנס. המעשה – תפילותיהם של אנשי צפת; הנס – בואו של הפלמ"ח."

(נאור, מ', תשס"ג). צפת במלחמת העצמאות – המעשה והנס. אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל, 157, 122).

סיפור קצרצר זה מהפך את משמעותם הרגילה של המושגים "נס" ו"מעשה", והוא שימש לנו נקודת פתיחה למחשבה מחודשת על גבורה, טבע ונס בחג החנוכה.

הסקירה המרתקת של המקורות העלתה הפתעות רבות. כך, למשל, ראינו כי על פי "ספר מקבים" שמונת ימי החנוכה נועדו לשמש תחליף לשמונת ימי הסוכות שאותם לא יכלו לחגוג בזמנם, כחודשיים קודם, בגלל המלחמה.

בניגוד לצפוי, אין זכר לנס פך השמן במקורות העתיקים, והוא מצוי לראשונה בתלמוד הבבלי (שעריכתו הייתה בסביבות שנת 500 לספירה. כך גם את מילות השיר של אהרן זאב "פך שמן לא מצאנו" אין נהוג להשמיע בחנוכה, אלא דווקא בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות.
מסתבר כי בעוד המקבים חגגו את הצלחת המעשה האנושי, הניצחון במלחמה, חכמי התלמוד התנגדו להתקוממות נגד השלטונות בימיהם וחששו מהתמקדות בגבורת המקבים. חכמי התלמוד בחרו דווקא לספר סיפור על נס על-טבעי, נס פך השמן. בשליש הראשון של המאה העשרים, אהרן זאב התנגד לתפיסה הגלותית של התלמוד והדגיש "נס לא קרה לנו". מבחינתו המעשה הציוני היה העיקר – "בסלע חצבנו", ובאופן פרדוקסלי, דווקא הוא שיוביל בסופו של דבר למה שבהגדרתו הוא גם טבע וגם נס: "ויהי אור" (בראשית א, ג).
בדיון ב"בית המדרש" שלנו במכללה שאלנו מה מכל ההתפתחות ההיסטורית הארוכה מתאים לחינוך ישראלי היום. עמדנו על חשיבותה של היוזמה והמעשה האקטיבי בימינו. במקביל עלתה האפשרות שבימינו מציאת הנס היומיומי רלוונטית במיוחד. ואולי כאן יש קשר למוטיב האוניברסלי של חגי אורות הנערכים בחשכת חודש החורף.
המפגש הבא שלנו ייערך ב 30.1.17: פרופ' עמירה ערן, "על אהבה ויצר"

נוסף על כך, אפשר להשתמש בקישורים הבאים:

לצפייה ביומן בכל דפדפן: html

ליומנים המשתמשים בפורמט:Ical
המעוניינים לקבל תזכורות או לקבל הודעה על אפשרות של שידור מפגש בית המדרש ברשת מוזמנים למלא את פרטיהם בטופס זה >>