מנהיגות ושינוי בתהליכי הוראה ולמידה (סמינריון)/ ד"ר רינה ברקול (חובה שנה א')

מטרת הסמינריון לחשוף את הלומד/ת להגות ולמחקר בנושאי מנהיגות ושינוי בכלל, ובתחומי החינוך בפרט. כמו כן, לאפשר לו/ה לרכוש כלים לאבחון ניתוח ויישום של מופעים אלה בתהליכי הוראה-למידה. הסמינריון יחולק לשני חלקים: הסמסטר הראשון יהיה בעיקרו תיאורטי, ויתבסס על הכרת החומר העיוני באמצעות הרצאות ודיונים. הסמסטר השני יהיה בעל גוון יישומי: הלומדים/ות יידרשו להציג בפני הקבוצה ניתוח של דמות מנהיגותית בסביבת עבודתם, ו/או ניתוח של תהליך שינוי, ההיצג יובא בפני קבוצת הלומדים, בהתבסס על החומר התיאורטי שנלמד קודם לכן, ויהווה בסיס לעבודה הסמינריונית שתוגש בסוף השנה. התהליך כולו ילווה באופן עקבי על ידי המרצה.

הנושאים המרכזיים שידונו בסמינריון יהיו: תיאוריות מרכזיות בתחום המנהיגות – מגישת התכונות לגישות קונטינגנטיות-מצביות ועד לגישות סימבוליות; המנהיג כמחולל שינויים – בין מנהיגות של שגרה למנהיגות המרה; על מהותו של שינוי – סוגים של שינויים ודרכי ההתמודדות עם ההתנגדות לשינוי; שינויים במערכות חינוך; מנהיגות מוסרית בחינוך; חקרי מקרה של מנהיגות בתהליכי הוראה-למידה; היבטים מגדריים במנהיגות חינוכית.

מחקר איכותני/ פרופ' אסתר הרצוג (שיטות מחקר, חובה שנה א')

מטרת הקורס היא להציג את שיטת החקירה האיכותנית והדילמות הכרוכות בה ולהקנות כלים קונספטואליים ויישומיים של מחקר איכותני. בקורס תודגש עבודת השדה ובמהלכו יתנסו הסטודנטיות/ים באיסוף חומר באמצעות תצפיות, ראיונות וכלי מחקר נוספים במסגרות חברתיות, לפי בחירתן. כמו כן יתנסו הסטודנטיות/ים בניתוח ופרשנות של חומרים אלו ובאופני הכתיבה שלהם.

 

המחקר הכמותי (מקוון)/ ד"ר איתי הס (שיטות מחקר, חובה שנה א)

הקורס נועד לפתח את החשיבה המתודולוגית והסטטיסטית ובתוך כך להקנות ידע בשימוש בכלים סטטיסטיים מתקדמים לשם ביצוע מחקר כמותי בחינוך. הקורס יציג שיטות כמותיות מתקדמות לשם תיאור התפלגויות המשתנים הנחקרים, לשם אנליזה של הנתונים העשויה לסייע בחקר תופעות בעלות מספר שונה של משתנים ומאפיינים שונים של המשתנים. בקורס תשולב גם התנסות 'מעשית': עבודה עם גילון אקסל או SPSS -הזנת נתונים, הכנתם להמרה לתוכנות אחרות, ביצוע ניתוחים, הצגתם ופירושם.

 

מחקר פעולה בחינוך/ ד"ר ליאת אייל (שיטות מחקר, חובה שנה א')

מחקר פעולה הנו אחד הכלים להתפתחות מקצועית של מורים במערכת החינוך. אחת ההגדרות אשר מצליחה לבטא את המונח באופן פשוט היא:

"Action research is a term which refers to a practical way of looking at your own work to check that it is as you would like it to be" (McNiff, 2002).

המטרה העיקרית בקורס הנה הכרת הפרדיגמה המחקרית של מחקר פעולה וסוגים של מחקר פעולה לצד הבניית ידע תאורטי אודות תהליכי שינוי ושיפור המעשה החינוכי מבוססי מחקר, באמצעות יצירת ייצור זיקות בין התאוריה של מחקר פעולה לבין הפרקטיקה בשדה. בסופו של דבר מצופה מן הסטודנטים-מורים להטמיע שינויים ושיפורים בכיתות הלימוד ובמערכת החינוכית בכלל, תוך התבססות על איסוף וניתוח נתונים מושכל.

 

חקר הטקסט והשיח/ פרופ' עירית קופפרברג (שיטות מחקר, בחירה שנה א')

הקורס מתמקד בכלי מחקר הולמים לניתוח שיח דבור – כתוב ומקוון – שעשויים לסייע לסטודנטים בעריכת מחקרים במסגרת לימודי התואר השני. לקורס שני חלקים: הראשון, לימוד התפקיד של הסיפור האישי בבניית הזהות המקצועית בהקשר מוסדי; והשני חקר שיח אינטראקטיבי דבור, כתוב ומקוון בהקשר מוסדי-חינוכי. מבנה הקורס כולל לימוד מונחי יסוד בתחום חקר השיח; לימוד דרכים לאיסוף נתונים; לימוד שיטות ניתוח שונות והתאמתן למטרות המחקר; אמינות ואתיקה במחקר איכותני; התמקדות בהצגת הממצאים; התמקדות בבניית פרשנות.

 

המחקר הנרטיבי/ פרופ' אילנה אלקד-להמן (שיטות מחקר, בחירה שנה א')

הקורס יעסוק בהבנת המפנה הנרטיבי במחקר ובמשמעויותיו לתחומי המחקר השונים במדעי החברה, תוך מפגש עם מחקרים שבוצעו והתנסות בביצוע מחקר קטן. תחומי העניין של הקורס יהיו: הבנת ייחודו של הנרטיב, היתרונות שהוא מציע לצרכים מחקריים ומגבלותיו; מאפייני הנרטיב; עיון בסוגיות הכרוכות בהצבת מטרה למחקר נרטיבי, שאלות מחקר ושאלות ראיון; סוגיות אתיות במחקר הנרטיבי ודרכים להתמודדות עמן; התנסות בהפקת נרטיבים אישיים ובהקשבה לנרטיבים של עמיתים; התנסות בקיום ראיונות נרטיביים ובתכנון פרוטוקולים לראיון; התנסות בניתוח ובפרשנות נרטיבים תוך שימוש בתיאוריות מקובלות בתחום; נדון בנרטיבים מסופרים בראיון וכן בנרטיבים כתובים ביומנים, בממוארים, במכתבים, בבלוגים ובפוסטים ברשת.

 

בית הספר כמערכת ארגונית/ ד"ר ליאת אייל (חינוך חובה שנה א')

אחת מנקודות המבט על המרחב הבית ספרי היא זו הרואה בו ארגון המורכב מתת מערכות שיש בניהן זיקות וקשרים. נקודת מבט אחרת, רואה בבית הספר סביבת חיים שהיא עצמה מהווה חלק מסביבה מורכבת (Complexity Theory) במציאות כאוטית. הקורס מבקש לבחון נקודות מבט אלו ונוספות באופן אנליטי וביקורתי. דוגמאות לשאלות שעולות: כגון: מהי המשמעות של 'מערכת פתוחה'? היכן ממוקם בית הספר ביחס למושג זה? מהי 'הפוליטיקה' הבית-ספרית ומי הם 'בעלי העניין' המשפיעים על תהליכי קבלת החלטות בבית הספר? מיהו מורה מנהיג? כיצד מתרחשים שינויים בבית הספר? מה מאפיין את מערכות היחסים בין מורים להורים? כיצד נפתור קונפליקטים במערכות יחסים בין השותפים לתהליך החינוכי?

 

אידיאולוגיה, ביקורת וחינוך/ ד"ר אוהד דוד (חינוך בחירה)

נקודת המוצא של הקורס היא אבחנתו של הפילוסוף החינוכי, צבי לם, לפיה בבסיס כל מעשה חינוכי מצויה תשתית אידיאולוגית. מטרת הקורס היא לבחון באופן מושכל ורפלקטיבי את תפיסות העולם האידיאולוגיות החינוכיות של הסטודנטים ולעמת אותן עם תפיסות עולם אידיאולוגיות אחרות. לשם כך יוצגו בקורס אידיאולוגיות חינוכיות מרכזיות, ביניהם שני זרמים של החשיבה הביקורתית בחינוך אשר גורסים כי בידיהם מצוי הפתרון לכשלי אידיאולוגיות חינוכיות אחרות: הפדגוגיה הביקורתית השואבת מתוך זרמי חשיבה רדיקליים השואפים לשינוי מהפכני של המציאות החברתית-פוליטית, והחינוך לחשיבה ביקורתית, השואב מתוך החשיבה הליברלית ופועל בתוך החברה הנתונה לשם פיתוח בני אדם אוטונומיים.

 

משפט וחינוך/ עו"ד צביה שיר (חינוך בחירה)

הקורס מתמקד בתפר שבין המשפט לבין החינוך. מטרת הקורס היא להגדיל את מודעות הסטודנטים/ות להיבטים משפטיים המשפיעים על עבודתם, והרלוונטיים במיוחד למורות/ים בכירים/ות השואפים לעמדות מנהיגות בסגל ביה"ס. נכיר מושגי יסוד במשפט ובשיח המשפטי ונדגים אותם בהקשר השדה החינוכי בחקיקה, בפסיקה, במדיניות החינוך ובדילמות שגרתיות בכתה. בנוסף להקניית כלים מעשיים רלוונטיים, נדון באופן ביקורתי והשוואתי בקשר שבין המשפט לבין החינוך ובהשפעותיהם זה על זה ועל החברה בישראל, בשילוב דוגמאות מהשטח.

 

מדיניות מערכת החינוך/ ד"ר עמרי פז (חינוך בחירה)

הקורס מתמקד בהכרת סוגיות מרכזיות במדיניות החינוך במדינת ישראל. מטרת הקורס לערוך קריאה ביקורתית של מדיניות זו, להציף דילמות ערכיות ומעשיות מולן עומדים מי שעוסקים בהוראה ובחינוך במערכת החינוך ולאפשר לבוגרי התואר השני הבנה מעמיקה יותר של פעולות המורה בכיתה לאור המדיניות המשתנה תדיר. יידונו נושאים כגון: חקיקה מדיניות ופרקטיקה – החקיקה כביטוי למדיניות והשפעתה על הפרקטיקה החינוכית; רפורמות במערכת החינוך; מרכוז וביזור במערכת; שוויון ורב תרבותיות וביטוייהם במערכת החינוך; פוליטיקה וחינוך.

 

 

 

ילדים עם צרכים מיוחדים: מאפיינים, שילוב והכלה/ ד"ר בלה גביש (חינוך בחירה)

הקורס יעסוק בתלמידים עם צרכים מיוחדים המשולבים במערכת החינוך הרגילה. בקורס נדון במקומם של ילדים ובוגרים בקהילה ובמערכת החינוך בישראל ובעולם – בזכויותיהם, קשייהם, החקיקה ומתן מענה לצורכיהם הייחודיים. נקדיש מקום ליישומן של התאוריות השונות בפרקטיקת העבודה של המורה המשלב תלמידים עם צרכים מיוחדים בכיתתו. נושאים מרכזיים שיידונו: מערכת החינוך המיוחד בישראל; רעיון השילוב ויישומו בישראל; גישות מתקדמות בחינוכם של תלמידים עם צרכים מיוחדים; מאפיינים של תלמידים בעלי מגוון מוגבלויות שכליות-התפתחותיות; יסודות פרקטיים במתן מענה לתלמידים עם צרכים מיוחדים.

 

סוגיות של אתיקה בהוראה ובלמידה/ ד"ר לירון דושניק (חינוך בחירה)

הקורס יכיר לסטודנטים את הגישות העיוניות המשרטטות זיקות בין אתיקה לעבודת המורה ואת העקרונות, הערכים, המידות והמחויבויות שהן תובעות מן המורה לבטא בהיותו מורה. הקורס יבחן יחד עם הסטודנטים מורכבויות אתיות מרכזיות במעשה ההוראה תוך היכרות עם השיח המתקיים סביב ההתמודדות איתן, והזמנה לבירור עצמי ולפיתוח של היסודות המוסריים והערכיים בזהותם המקצועית. נושאים מרכזיים שיילמדו: הגדרות של אתיקה והזיקות בין אתיקה להוראה; ההוראה  כמקצוע וההוראה כמשימה מוסרית; תיאוריות אתיות והאידיאל המעשי שהן משרטטות לעבודת המורה; תיאוריות התפתחות מוסרית והמשמעויות לקולות מוסריים של מורים; דילמות וקונפליקטים אתיים מרכזיים בעבודת המורה, ותהליכים ומקורות לקבלת החלטות אתית.

 

למידה וזיכרון/ ד"ר איילת קצוף (חינוך בחירה)

במהלך העשור האחרון מדעי המוח והקוגניציה הניבו מידע חדש רב אודות הדרכים בהם המוח מעבד, מאחסן ושולף מידע. אנשי הוראה הינם צרכנים ראשוניים וחשובים למידע מצטבר זה. היכולת לבנות מערכת לימודית מתאימה מבוססת גם על הכרת ההיבטים הפסיכולוגיים והביולוגיים של תהליכי הלמידה והזיכרון בהם יעסוק הקורס.

בקורס זה נכיר את התיאוריות והמחקרים הקלאסיים כמו גם את הממצאים החדישים ביותר בתחום הלמידה והזיכרון. הגישה בה ילמד הקורס תהיה גישה מולטידיסיפלינרית אשר תאפשר להתוודע לתחום המחקר של למידה וזכירה ברמה ההתנהגותית הקוגניטיבית והנוירוביולוגית.

 

חקר המוח והשתמעויותיו להוראה ולמידה/ ד"ר איילת קצוף (חינוך בחירה)

במהלך העשור האחרון מדעי המוח והקוגניציה הניבו מידע חדש רב אודות הדרכים בהם המוח מעבד, מאחסן ושולף מידע. אנשי הוראה הינם צרכנים ראשוניים וחשובים למידע מצטבר זה והם אלו שיהוו את הגשר בין ממצאים מחקר המוח למרחבי לימוד בבתי הספר. היכולת לבנות מערכת לימודית מתאימה תלויה גם בהתאמת דרכי הקניית הידע והרגלי הלימוד למאפיינים המוחיים של ילדים בגילאים השונים.

במהלך קורס זה נכיר את המודלים המחקריים ונבדוק כיצד הם עוזרים להוראה טובה יותר בבתי הספר. כמו כן נעסוק בנושאים של מערכות זיכרון והשפעת הרגש על הלמידה. בקורס נכיר את התיאוריות והמחקרים הקלאסיים כמו גם את הממצאים החדישים ביותר בתחום הנוירופדגוגיה. הגישה בה ילמד הקורס תהיה גישה מולטידיסיפלינרית אשר תאפשר להתוודע לתחום מחקר זה  ברמה ההתנהגותית הקוגניטיבית והנוירוביולוגית.

 

 

 

הובלת יוזמות בחינוך/ ד"ר אלונה פורקוש-ברוך (שנה ב', חינוך חובה)

יזמות (entrepreneurship) ויזמות פנים ארגונית – (intrepreneurship) הם מושגים ששאולים מתחום מנהל העסקים, המתייחס ליזמות עסקית בעיקרו. בשנים האחרונות נעשה שימוש הולך ומתרחב במושגים אלו גם בתחום החינוך, ומורים זוכים לעידוד מגופים שונים, החל בקובעי המדיניות דרך עמותות וגופים עסקיים וכלה בצוותי הנהלה בבתי ספר להיות יזמים. הקורס יכלול בנייה של פרויקט שיתופי בקבוצות קטנות בזיקה למודל יזמות המשלב פדגוגיה וטכנולוגיה. הנושאים והסוגיות המרכזיות שיועלו במהלך הקורס יכללו היבטים המחברים בין חינוך וניהול, כגון: אפיון צרכים בתחום הלמידה בעידן הדיגיטלי, יזמות ושינוי בחינוך, עבודת צוות לקידום רעיון, הפצה של שינוי, התנגדות לשינויים, חשיבה עיצובית ועוד. הקורס יילמד במבנה של למידה מבוססת פרויקטים, במסגרתה יוקנו תכנים עיוניים לצד למידה פרקטית הרלוונטית לפרויקטים שייבנו ע"י הסטודנטים.

 

השיח הכיתתי: למידה על פי הגישה הסוציו-תרבותית/ ד"ר טלי נחליאלי (שנה ב', חינוך חובה)

קורס זה יתמקד בשיח הכיתתי ובתהליכי הוראה ולמידה המתרחשים בכיתה מנקודת ראות סוציו-תרבותית. במהלך הקורס נדון בשאלות כמו: מהי למידה? מהי הוראה? ונבחן את הנחות היסוד העומדות בבסיסן של הגדרות שונות למושגים אלה. במסגרת הקורס נלמד רעיונות מרכזיים ללמידה והוראה מהתאוריה החברתית-תרבותית של ויגוצקי, כמו: הקשר שבין מושגים יומיומיים ומדעיים ותהליכי ההתפתחות שלהם, תיווך, טווח ההתפתחות הקרובה. בנוסף, נכיר את התאוריה הקומוגניטיבית (התאוריה התקשורתית לחקר הלמידה) המתייחסת לכל תחום-תוכן כאל סוג של שיח (תקשורת) הכולל דרכים ייחודיות לדיבור ועשיה. במסגרת הקורס הסטודנטים יילמדו לזהות ולנתח תהליכי למידה והוראה. התלמידים יחשפו למספר שיטות לניתוח השיח הכיתתי ויישמו ידע זה בניתוח שיח לימודי מסוגים שונים. הדוגמאות אותן ננתח יילקחו מעולמם של הסטודנטים. הלמידה בקורס תכלול השתתפות בדיונים סביב מאמרים שאותם קראו מראש, ניתוח של תמלולים של שיעורים במטרה לזהות תהליכי למידה והזדמנויות ללמידה מהשיעורים שלהם.

 

סדנת פרויקט (שנה ב', חובה)

הקורס מהווה סדנת תמיכה בסטודנטים במהלך תכנון פרויקט הגמר, ביצועו וראשית כתיבתו. הסדנה מציעה לסטודנטים אפשרות בחירה בין שני מסלולים: האחד כולל פיתוח והערכת יחידת הוראה (הפיתוח מתבסס על מחקר); והשני כולל מחקר אמפירי בסוגיה הרלוונטית לסטודנט. הסדנה שמה דגש על ארבעה נושאים עיקריים: התאמה בין הנושא הנבחר למחקר לבין שיטת המחקר ומערך המחקר; איסוף הנתונים וניתוחם הראשוני; כתיבה אקדמית על פי דרישות "המדריך לסטודנט" לתואר השני; הכנת הסטודנטים להיצגים של הפרויקטים במסגרת כנס ההיצגים שמתקיים בסוף שנת הלימודים.

הסדנה מלווה את הסטודנטים בתהליך. ההנחיה עצמה של הפרויקט נעשית בידי מנחים אישיים אשר נבחרים בידי מנחי הסדנה בראשית סמסטר א' בהתאם לנושאים ולמתודולוגיות הנבחרות בידי הסטודנטים.

 

 

מקבץ מנהיגות חברתית-ערכית שנה ב' – כל קורסי המקבץ הם חובה למי שבחר במקבץ

חינוך לזהות במדינה יהודית ודמוקרטית (סמינריון)/ ד"ר אוהד דוד

הסמינריון מציג את מושגי הזהות והחינוך לזהות כתשתית העמוקה לחינוך הערכי בכלל ולחינוך הערכי במדינת ישראל בפרט. נלמדים ונידונים –  מושגי יסוד של זהות ושל ניהול שיח זהות מתוך תפיסות עיוניות-תיאורטיות מנוגדות זו לזו (מהותנות לעומת קונסטרוקטיביזם); הסוגיות החינוכיות המורכבות שעולות מריבוי הזהויות היהודיות והלא יהודיות בחברה הישראלית וביטויין במערכת החינוך, כולל מהו חינוך יהודי פלורליסטי במגזר הממלכתי, מי אחראי עליו וכיצד עליו להתנהל?; מגוון הזהויות בחברה ומקורותיו של הריבוי הזה (למשל, כיצד נוצר ריבוי של זהויות יהודיות בעידן המודרני? עם אילו דילמות של זהות מתמודדים הערבים אזרחי ישראל?); המשמעויות הערכיות והמעשיות – כולל החינוכיות כמובן – הנובעות מהגדרת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית.

 

ערך כבוד האדם בטקסטים קנוניים של תרבויות ישראליות/ ד"ר אור מרגלית

הזכות לחיים, לכבוד, לשוויון, לחופש דת, לחופש מדת; הדרישה לזכויות ילדים, לשוויון בין נשים וגברים, למעמד הוגן לעובדים זרים – זכויות ודרישות אלה ועוד רבות אחרות מתבססות על הערך 'כבוד האדם'. אבל על מה הערך מבוסס? מהו מחייב? האם הוא יכול להיות ערך מאחד בין היהדות של מדינתנו לבין הדמוקרטיה שלה? איך אנחנו מיישמים אותו בכתות שלנו? במהלך הקורס נבחן שאלות אלה ואחרות תוך בחינת המושג 'כבוד האדם' לאור מקורות התרבות היהודית ותרבויות ישראליות נוספות. הקורס ייערך במתכונת מקוונת והציון ייקבע בהתאם לפעילות באתר הקורס: הסטודנטים יידרשו להיכנס בקביעות לאתר, לקרוא ולצפות בחומרים מקוונים, לבצע משימות אישיות וליטול חלק פעיל בפורומים.

 

הבניית זיכרון קולקטיבי בתרבות היהודית ובחברה הישראלית – משמעויות חינוכיות/ ד"ר אוהד דוד

בית הספר הוא אחת הזירות החשובות לבניית תודעת העבר בקרב הדור הצעיר: תוכניות לימוד פורמליות ובלתי פורמליות כגון טקסים, טיולים, ביקורים במוזיאונים ועוד יוצקים לא רק את התוכן לזיכרון הלאומי הקולקטיבי אלא גם את המשמעות המוקנית לתוכן זה בחיי היחיד והחברה בהווה. זו הסיבה לכך שהזיכרון, שהוא אבן הראשה של תודעת הזהות הקולקטיבית, לא נותר יציב אלא משתנה כתולדה מהשתנות הנסיבות החברתיות, הפוליטיות והתרבותיות. הקורס יציג וידגים את המורכבות הזו, תוך היכרות עם מכלול טקסטים מן התרבות היהודית והישראלית, וידון בתפקידם של אנשי החינוך בהבניית תודעת העבר בקרב התלמידים כחלק מתהליך הבניית תודעת הזהות הלאומית שלהם כיהודים וכישראלים.

 

מקבץ תכנון לימודים: הובלה, יזמות וחדשנות

גישות ותפיסות בתכנון לימודים (סמינריון)/ ד"ר נורית חמו

הסמינריון נועד להעמיק את הידע התאורטי והפרקטי רפלקטיבי בתחום תכנון לימודים כרכיב יסוד של הזהות המקצועית של המורה. נקודת המוצא היא בהבניית התפיסה של תכנון לימודים כחלק מהזהות המקצועית של המורה הנתבע לחשיבה אסטרטגית, הכרוכה בהפעלת שיקולי דעת ובקבלת החלטות מורכבות ומושכלות. יושם דגש על  פיתוח מודעות של הסטודנטים לגבי תפיסות והבנות המכוונות את תהליך תכנון הלימודים של המורה בדרך של חקר עצמי. יידונו נושאים כמו: פרספקטיבה התפתחותית-היסטורית: מקומו של המורה בתהליך תכנון לימודים; פרדיגמות לגבי ידע אנושי ודרכי חקירתו; מודלים בתכנון לימודים – בין מודרני לפוסט מודרני, בין המובנה לבין הצומח וההקשרי.

 

הוראה ולמידה במרחבי למידה עתידיים/ ד"ר עינת גיל

מרחבי למידה עתידיים (Future learning spaces, FLS) משלבים תובנות לגבי עיצוב המרחב הפיסי, סידור דינמי ופדגוגיה העושה שימוש בטכנולוגיה אינטראקטיבית בחלל הלמידה. הם מייצגים מציאות מתהווה והולכת בהשתנות הסביבות הלימודיות הן בהשכלה הגבוהה והן בבתי הספר. בקורס היברידי זה יתקיימו המפגשים במרחבי הלמידה העתידיים המצויים במכללה. נחקור ונלמד על ההקשרים התאורטיים והמעשיים של סביבות אלו. בנוסף, יכוון הקורס לפיתוח של פעילויות וחקר דרכי ההוראה האפשריות במרחבים אלו תוך פיתוח מיומנויות הנדרשות ממורה בעידן הנוכחי ביניהם חשיבה יצירתית, שימוש בטכנולוגיה ופתרון בעיות. ניעזר במודלים תאורטיים ויישומיים של קהילת ידע וחקר לבניית הידע בקהילת הלמידה בקורס.

 

למידה בעידן דיגיטלי/ ד"ר אלונה פורקוש-ברוך

בעידן הדיגיטלי למידה של מיומנויות חדשות, רכישת ידע והשגת תובנות חדשות חיונית להצלחה בחיים. עם זאת, ילדים ובני נוער בעידן הדיגיטלי לומדים אחרת מהדורות שקדמו להם, באמצעים מקוונים, אך גם בעולם הפיזי, באמצעות ערוצים חדשים להבניה של ידע, ובתפיסה המשלבת למידה אינדיווידואלית ולמידה שיתופית. כלי הלמידה ושיטות הלמידה משתנות ללא הכר, ובמהירות רבה, באופן המבטיח אפשרויות ללמידה לאורך החיים. במסגרת הקורס נלמד תיאוריות ונשלב התנסות אישית וקבוצתית בהתייחס ללמידה בעידן הדיגיטלי, נבחן אתגרים והזדמנויות ללמידה בעידן הדיגיטלי, ונחקור כיצד לומדים בסביבה עתירת ידע ומדיה, במסגרות פורמאליות וגם באופן לא-פורמאלי, באמצעים כגון משחקים דיגיטליים, מציאות רבודה ומדומה וכדומה.

 

הערכה בחינוך: גישות, מדיניות והקשרי פעולה בבית הספר ובכיתה (מקוון)/ ד"ר לירון דושניק

הקורס יעסוק בהיבטים התיאורטיים והיישומיים של הזיקה ההדוקה בין הערכה, הוראה  ולמידה. נבין אילו תפקידים ומאפיינים ניתנים להערכת התלמידים בהערכה המסורתית ובחלופות לה, ונבחן מה המשמעויות שיש לכך לסמכות ולאחריות של המורה וליחסי הכוחות בינו לבין מערכת החינוך ובינו לבין תלמידיו. בד בבד, נכיר כלי הערכה שונים ואת שיקולי הדעת שיכולים לשרת את ההחלטה של המורה באיזה מהם להשתמש וכיצד. הנושאים המרכזים בהם יעסוק הקורס: תפקידים ומאפיינים של הערכת לומדים; הערכה של הלמידה לעומת הערכה לשם הלמידה והקשר שלהן אל תפיסות אפיסטמולוגיות ואמונות חינוכיות; מטרות הלמידה וההערכה: מסטנדרטים ארציים ועד המורה כמעריך; כלי הערכה והדרכים לפתחם (כגון מבחן, מפת מושגים, מטלת ביצוע ועוד).