11.01.2018
יום חמישי
12:30-14:00
חדר 118

פורום חדשנות בהוראה: חוויית הלומד בקורסים מקוונים, פתוחים ומרובי משתתפים

קטגוריות


11 בינואר 2018

פורום חדשנות בהוראה: חוויית הלומד בקורסים מקוונים, פתוחים ומרובי משתתפים  (MOOCS)| ד"ר הדס ולן, מכללת לוינסקי, איל רבין, האוניברסיטה הפתוחה

 

14:00-12:30 בחדר 118

תופעת הקורסים המקוונים הפתוחים (MOOCS) התחילה ב-2008 עם קורס ניסיוני של סטיוון דאונס, ג'ורג' סיימנס ודייב קרומייר בשם "Connectivism and Connective Knowledge" והמשיכה להתקיים בשוליים החדשניים של עולם ההשכלה הגבוהה עד 2011, אז פרצו לתודעה הציבורית שלושה קורסים רבי משתתפים של מרצים מסטנפורד. ב-2016 כבר הוצעו 6850 קורסים, על ידי יותר מ-700 אוניברסיטאות, ובהם השתתפו 58 מיליון לומדים, ובדצמבר 2017 בלבד נפתחו 1694 קורסים.

רבות דובר על איכות הקורסים הללו, על עלותם, ועל המודלים העסקיים והפדגוגיים שלהם. המפגש הבא של הפורום לחדשנות בהוראה יבחן את תופעת המוקים מזווית שונה: נקודת המבט של הלומד. נעשה זאת דרך שתי עדשות מנוגדות ומשלימות. מצד אחד, הדס ולן תציג את התובנות שלה כ"מוקרית סדרתית", ומצד שני, איל רבין ישתמש בשיטות של מדע נתונים כדי לתת לנו תמונה רחבה יותר.

 

קורסים מקוונים, פתוחים ומרובי משתמשים (MOOCS): חוויית המשתמש של משתתף סדרתי  | ד"ר הדס ולן, מכללת לוינסקי לחינוך

 

למושג MOOC נחשפתי בפעם הראשונה בסופו של הדוקטורט כאשר חבר הכיר לי את Coursera. עברו כמה שנים עד שהחלטתי לנסות את הפלטפורמה, ומאז השתתפתי במספר גדול של קורסים. הקורסים שבחרתי שונים מאוד הן מבחינת הדיסציפלינה שהם שייכים אליה (מדעי המחשב/סטטיסטיקה מצד אחד, ופסיכולוגיה, פילוסופיה וחינוך מצד שני), הן מבחינת מוקד הקורסים (יישומי או תאורטי) והן מבחינת סגנון ההוראה בקורס. במהלך הדיון אדבר על חוויית המשתמש האישית שלי כמשתתפת, אסקור את הגורמים שהביאו אותי לבחור בקורסים השונים, ההבדלים בדרכי העברת הקורסים והמטלות כפי שאני חוויתי אותם וההבדלים בין למידה ב-MOOC לעומת למידה עצמית. נוסף לכך, אדבר על האופן שבו הקורסים שעברתי השפיעו על הקורסים המקוונים שאני מלמדת.

 

בין שני מודלים (עסקיים) להשכלה הגבוהה – הסתכלות חליפית על קורסים מקוונים, פתוחים ומרובי משתמשים (MOOCS) | איל רבין, האוניברסיטה הפתוחה

 

הצורך העולה וגובר של אזרחי חברת המידע ללמוד לאורך החיים (Lifelong learning) העלה את קרנם של הקורסים המקוונים, הפתוחים ומרובי המשתמשים (קורסי מוק). המבנה הייחודי של קורסים אלה חושף את המתח הקיים בין שני מודלים של השכלה גבוהה. מצד אחד, מודל ההשכלה הגבוהה המסורתי הדוגל בפיתוח מרכזי, בסטנדרטיזציה גבוהה של חומרי לימוד, ובדרישות קדם. מהצד השני, מודל חומרי הלמידה הפתוחים הדוגל בפיתוח מבוזר, ברמות גימור שונות, ובפתיחות לכול.

בהרצאה נטען כי הדיון המתנהל כיום סביב הקורסים המאפשרים למידה פתוחה ועצמאית, כגון קורסי מוק, מתעלם מההבדל בין שני המודלים. לדוגמה, מקובל לבחון את הצלחת המשתתפים בקורסי המוק באמצעות מדדים המקובלים בהשכלה הגבוהה המסורתית כגון אחוזי סיום קורס או קבלת תעודת סיום. אנו מערערים על גישה זו ומציעים מדדי הצלחה חדשים, כגון שביעות רצון המשתתף ומילוי ציפיות הלומד מהקורס.

 

המחקר שיוצג משלב מתודולוגיות של כריית מידע חינוכי דיגיטלי (Educational data mining), ניתוח למידה (Learning analytics), ניתוח משוואות מבניות (Structural equational modeling) וכריית תהליכים (Process mining). במחקר נבחן כיצד מאפייני הלומדים טרום ההשתתפות בקורס מוק, התנהגותם בפועל בקורס ומידת השימושיות הנתפסת של הקורס מנבאים את מדדי ההצלחה החדשים. במהלך ההרצאה יוצג הבסיס התאורטי והמתודולוגי של המחקר ויוצגו שני בסיסי נתונים שנאספו לצורך מחקר זה.

 

תואר ראשון בחינוך >>

מעלה מפה...

להוספת האירוע ליומן
iCal
0