יום עיון בנושא זכויות הילד בחינוך

יום עיון שעסק בזכויות הילד בחינוך נערך במכללת לוינסקי לחינוך. אלישע אלכסנדר, מנכ"ל עמותת מעברים – המסייעת בתהליכי שינוי של הקהילה הטרנסית, מתראיין בנושא ילדים שונים מגדרית.

רדיו כאן ב, 3.4.2019

 

תמלול

גילי תמיר : אז יום עיון מיוחד שעסק בזכויות הילד בחינוך, נערך במכללת לוינסקי לחינוך, אחת הזכויות שאולי פחות מדברים עליהן, או פחות חושבים עליהן, היא הזכויות של ילדים שמתמודדים עם תהליכים של זיהוי, זהותם המינית, גילוי זהותם המינית, לפעמים כשהיא לא מתיישבת עם הסטנדרט עם מה שגדלנו והכרנו, שלום לאלישע אלכסנדר, מנכ"ל עמותת מעברים, לקהילה הטרנסית. בקושי שומעים אותך. אתה איתנו?
אלישע אלכסנדר : ערב טוב, כן, כן,
גילי תמיר : אהלן, טוב, אתה יודע, הרבה פעמים אנשים, האנשים לא מקשרים שכבר בגילאים מאוד מאוד צעירים, אנחנו יכולים לראות ולזהות נטיות מיניות של ילדינו. הרבה פעמים אולי אנחנו לא רוצים לראות אותם, אבל כמעט כל אדם שפגשתי כבר ידע לא רע בגיל יחסית צעיר, מה הוא מרגיש, ולמי הוא נמשך.
אלישע אלכסנדר : האמת שנטיה מינית, זה משהו שבד"כ מגלים לקראת גיל ההתבגרות, מתי שמתחילים להימשך בעצם לאנשים מסביב, אבל זהות מגדרית, בעצם אם אני בן או אם אני בת, זה משהו שנקבע בגילאים מאוד מאוד צעירים, כלומר, 3, 4, משהו כזה.
גילי תמיר : כן, ו,
אלישע אלכסנדר : אז אנחנו מדברים בעצם על זהות מגדר,
גילי תמיר : ובתוך, אבל גם בתוך זהות מגדר, ילדים גם מדברים הרבה פעמים על חוויה של שונות, של חוסר התאמה למה שהסביבה מצפה, חוסר רצון אולי ללכת לפי מה שהגדירו, ואיזה שהוא רצון לבוא ולהגיד אנחנו, אני לא יושב באותו מגדר שאתם בחרתם עבורי, או שאתם החלטתם שאני צריך להיות פה.
אלישע אלכסנדר : נכון, לגמרי. יש ילדים שמאוד מתעקשים על זה, וכבר בגילאי 3 ו-4 אומרים, אני בן, אני בן, למרות שאולי הם נולדו כנקבות, לעומת אנשים אחרים, כמוני, שמבינים את זה רק בגיל שלושים, אז באמת תלוי מאוד תלוי.
גילי תמיר : עכשיו, אני יודעת שאתם כעמותה מכשירים, נכון, מכשירים אנשים, איך להפוך את הגן או הבית לילדים שהם מתלבטים, או שהם, תן לי את ההגדרה הנכונה, אני רוצה להרגיש נוח עם מה שאני אגדיר. ילדים שבעצם,
אלישע אלכסנדר : אנשים, ילדים שהם שונים מגדרית, נקרא לזה ככה,
גילי תמיר : שונים מגדרית.
אלישע אלכסנדר : כי בגילאי 3 ו-4, גם יכול להיות שזה משהו שבסופו של דבר יהיה קצת אחרת, צריך ממש להקשיב לילד ולראות האם הוא מתעקש, מאוד, או שזה משהו שהוא משתנה עם הזמן לפעמים שזה גם בסדר גמור.
גילי תמיר : אבל אפילו שים לב אגב אלישע, אני חושבת אפרופו שאני לא יכולה להתעלם מזה, שגם אני מחפשת את המושג, כלומר, הרבה פעמים, ואני אשת מקצוע, אני עובדת סוציאלית, שמלווה אנשים הרבה שנים בכל מיני תהליכים, ועובדה שגם אני עכשיו מוצאת את עצמי אומרת, רגע אבל איך, מה המושגים? מה עולם המושגים שאני צריכה להשתמש בו? מה כאילו,
אלישע אלכסנדר : זה חלק מההכשרה בעצם שאנחנו,
גילי תמיר : וזה בדיוק מה שאני אומרת, שזה, זו, זה החשיבות הכל כך גדולה של ההכשרה הזו.
אלישע אלכסנדר : כן, יש הרבה מאוד חוסר ידע, אפשר לומר שהידע על מגדר, אצל רוב בני האדם מסתיים בגיל 5, אז הם מבינים שבת זאת נקבה, ובן זה זכר, ובזה זה נגמר. אבל זה לא נכון. אז חלק מההכשרה שזה באמת מדבר על על ההבדל בין מין ומגדר, שזה לא תמיד הולם אחד את השני.
גילי תמיר : ואז אתם מתחילים הכשרות אפילו בגילאים צעירים מאוד, כלומר בגילאי גן?
אלישע אלכסנדר : את ההכשרות, אנחנו עושים לצוות,
גילי תמיר : או. קיי.
אלישע אלכסנדר : לא לא לתלמידי גן, ולא ל, וגם לא לתלמידי תיכון.
גילי תמיר : לא, לא, ברור, אבל לצוות של ילדי גן לצורך העניין?
אלישע אלכסנדר : בהחלט, בהחלט,
גילי תמיר : כלומר מתחילים להכשיר גם צוותים שמטפלים בילדים, בגילאים צעירים מאוד.
אלישע אלכסנדר : בהחלט, קודם כל יש הורים שהם מקבלים את זה, כלומר, של צעירים וצעירות שהם מזדהים בצורה שהיא שונה מהמין שסומנו בלידתם, וההורים שלהם, הם מקבלים אותם ומאפשרים את זה, וזה בעצם על פי מחקרים מאוד מאוד מוריד את האפשרות אחר
כך לאובדנות, לקושי רגשי. ככל שיש קבלה בגיל יותר צעיר, אז ככה באמת הסיכויים לקשיים נפשיים בשלב יותר מאוחר יורדים.
גילי תמיר : זאת אומרת שמה שאתם יודעים ומכירים זה שלמשל כשהורה מאפשר לבנו לבתו לשחק באותם צעצועים, ללבוש את אותם בגדים שהם רוצים להתאפר או לא להתאפר, זה בעצם תורם לבריאות הנפשית שלהם בגילאים מאוחרים יותר.
אלישע אלכסנדר : בוודאי. ולא רק זה, כלומר עצם החקירה מאפשרת להם להבין מי הוא ומה הוא. יכול להיות שטרנסג'נדר יכול להיות שלא. אם מונעים את החקירה הזאת, אז לפעמים הילדים האלה אף פעם לא יודעים, אם זה אחר כך בגילאים יותר מאוחרים, זה כזה מתפרץ מחדש, אז מה עשינו בעצם?
גילי תמיר : זאת אומרת שמתן הלגיטימציה בכלל לחקור ולחפש על ידי ההורה, הוא בעצם אחד המדדים המשמעותיים. עכשיו, עוד שאלה,
אלישע אלכסנדר : כן,
גילי תמיר : אני מניחה שלמשל, אתה יודע, אי אפשר שלא לחשוב על זה שבטח לא קל להיות במערכת החינוך בגיל ההתבגרות, ועוד יותר קל להיות, כשאתה גם מרגיש שונה, או נראה שונה.
אלישע אלכסנדר : כן, אנחנו עשינו סקר בעצם מראה, ש-71 אחוזים מהתלמידים הטרנסג'נדרים, סבלו מהערות פוגעניות מתלמידים אחרים.
גילי תמיר : ומה עושים עם זה? כלומר יוצרים הכשרה מיוחדת למורים? איך מתמודדים עם ה,
אלישע אלכסנדר : ההכשרות שאנחנו עושים זה לאנשי מקצוע, כלומר למורים, להנהלה, לאנשי חינוך. זה ההכשרות שאנחנו עושים. אגב, אנחנו מסבירים את הדברים האלה, כי לפעמים באופן מוזר, דווקא הילדים בבית ספר, מאוד מקבלים, אבל, הצוות החינוכי, הרבה פחות מקבל את הנושא.
גילי תמיר : מעניין, לא חשבתי שזה יתנהג כך.
אלישע אלכסנדר : באמת מוזר.
גילי תמיר : והם גם פונים אליכם, אני מניחה, שחלק מ, ה, חלק מההכשרה היא גם העובדה שאתם מנגישים את המוקד שלכם ואת העמותה ואת היכולת לשמש איזה שהיא, איזה שהוא מקור תמיכה משמעותי.
אלישע אלכסנדר : לגמרי, כי יש גם אנשי צוות שמאוד רוצים לעזור, אבל אין להם מושג איך, אין להם כלים. כלומר זה נשמע משהו נורא מפחיד טרנסג'נדרים, אבל בפועל, הכלים הם לא כל כך מסובכים, ואנחנו פה כדי לעזור.
גילי תמיר : טוב, אז זו הזדמנות להזכיר את עמותת מעברים בהקשר הזה, שהם מוזמנים ומוזמנות לפנות, ולהסתייע ולהיעזר, אלישע אלכסנדר, מנכ"ל עמותת מעברים לקהילה הטרנסית, תודה רבה על השיחה הזאת.
אלישע אלכסנדר : תודה רבה לך,
גילי תמיר : להתראות.