ראיון עם המוסמכת דינה אבו עוביד

מתגוררת בכפר מייסר ליד באקה אל גרבייה, מורה לאנגלית בתיכון ומרצה במכללה לחינוך אלקאסמי. היא לומדת לקראת תואר שלישי באוניברסיטת בר-אילן.

"הגעתי להוראה בגיל 22 לאחר שלמדתי ספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב", היא מספרת. לאחר שסיימה את לימודי התואר הראשון, היא התחילה ללמד אנגלית בגלל מחסור במורות לאנגלית. "לא חשבתי שאהיה מורה, חשבתי שאמשיך לתואר שני ושלישי. אולם מטעמים כלכליים החלטתי ללמד", היא מספרת בפתיחות. "חשבתי שבתיכון יהיה יותר קל מהוראה בחטיבת ביניים".

במגזר הערבי, אנגלית היא בעצם השפה הרביעית שהילדים לומדים – הם שולטים בערבית מדוברת מכירים ערבית ספרותית, הם לומדים עברית, ורק אז אנגלית. לימוד של השפה האנגלית כשפה רביעית במגזר הערבי קשה בהשוואה למגזר היהודי, שלומדים בו אנגלית כשפה שניה. דינה מתארת את השוני בין הוראת האנגלית במגזר הערבי לבין הוראתה במגזר היהודי, "רואים שהילדים חווים קושי בכל התחומים בשפה – קריאה, דיבור, שמיעה וכתיבה. רובם אומרים שזה קשה ולא רוצים להמשיך. בסופו של דבר הבגרות מכריעה את העניין, ולא אם המורה אומרת שזה חשוב או בגלל רצון לדעת, או הבנה שזה מקצוע חשוב."

לפי תפישתה החינוכית, יש להשתמש תמיד בטכנולוגיה "זה הדבר שהכי מעניין את התלמידים, אולם לא צריך לשכוח את השיטות המסורתיות שגם בהן צריך להשתמש." הוראת האנגלית לתפישתה היא הוראה שצריכה להתבסס על לימוד של טקסטים. "אני אוהבת את נושא הספרות, ומאמינה שממנה אנחנו לומדים. השפה היא כלי לקירוב בין כל התרבויות, ולכן חשוב ללמוד קריאה של טקסטים. מהטקסטים הנלמדים ניתן ללמוד את השפה וגם לחשוף את התלמידים להיבטים תרבותיים שונים. אני חושבת שזה הופך את הלמידה למשהו מרתק."

התואר השני שלמדה במכללת לוינסקי, היא מסבירה, התאים בדיוק לתפישת עולמה בנושא זה "אהבתי את הרעיון, את השילוב של הרב-תרבותיות והרב- לשוניות."