מניעת הטרדה מינית

תקציר התקנות שבחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח – 1998

מהי הטרדה מינית?

הטרדה מינית היא אקט שאופיו מיני ונעשה בניגוד לרצונו של אחד הצדדים. זה מעשה של שליטה ועליונות שבא לבטא כוחנות או כעס.

הטרדה מינית מוגדרת כחיזורים מיניים בלתי רצויים, בקשה לחסדי מין וכל התנהגות מילולית או פיזית בעלת אופי מיני, כאשר משולבת בה דרישה לכניעה להתנהגות כזאת, במפורש או בעקיפין או כתנאי לקידום או להטבה.

על פי החוק, הטרדה מינית יכולה להיות כל אחת מההתנהגויות הבאות:

1. סחיטה באיומים כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.
2. מעשים מגונים, למשל, התערטלות, ליטוף עצמי, נגיעות.
3. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעותיו.
4. התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, התמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי ההתייחסות אינה רצויה.
5. התייחסות מעליבה, מבזה או משפילה לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות לנטייתו המינית.
6. פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיע או לבזות ולא ניתנה הסכמת פרסום.

החוק קובע, כי במסגרת יחסי עבודה, במסגרת של טיפול רפואי ונפשי, וכן כשמדובר בניצול קטינים וחסרי ישע, אין צורך להראות סירוב כדי שהתנהגות המטריד תיחשב להטרדה מינית על פי החוק. דוגמאות של התנהגויות העשויות להיחשב כהטרדה מינית: בדיחות גסות, אמירות דו משמעיות, התייחסות בעלת תוכן מיני לאברי גוף, התחככות או כל מגע פיזי שנעשה כאילו במקרה, נגיעות, ליטופים, צביטות או חיבוקים, הערות פוגעות בעלות אופי מיני, דרישות לטובות הנאה מיניות, לחץ לבילוי משותף, לחץ לקיום יחסי מין, תקיפה מינית ואונס.

 

מהי התנכלות?

כאשר המטריד, או כל אדם אחר, נוקט אמצעים כלשהם כדי לפגוע במוטרדת כיוון שסירבה או התנגדה להתנהגות המטרידה, או כי התלוננה על מטריד, או כי הגישה תביעה נגד המטריד, או מכל סיבה אחרת, הקשורה בהטרדה מינית – כל אלה נחשבים למעשה התנכלות.

ההתנכלות יכולה להתבטא, למשל, בפיטורי המוטרדת, בהורדה בדרגה, בפגיעה בשכר, בהרעה בתנאי העסקתה וכדומה.

ההתנכלות מהווה עבירה פלילית, ומי שיימצא אשם בעבירה זו, צפוי לעונש מאסר של עד שלוש שנים. אם המטריד הוא זה שגם התנכל, הוא צפוי לעונש של ארבע שנות מאסר.

 

עיקרי החוק למניעת הטרדה מינית

א. מטרות החוק הן:

1. 1. שמירה על כבוד האדם של המוטרדת.
   2. שמירה על חירותה ופרטיותה.
   3. קידום השוויון בין המינים.

ב. המעשים אשר ייחשבו להטרדה מינית:

1. 1. סחיטת אדם לביצוע מעשים בעלי אופי מיני.
   2. ביצוע מעשים מגונים.
   3. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני לאדם אחר, לאחר שזה כבר הראה למציע בדרכים שונות כי אין הוא מעוניין בהצעותיו. התנאי הוא שהמסרים בדבר חוסר העניין יהיו ברורים, ושלא יהיה ספק לגבי משמעותם.
   4. התייחסות לאדם אחר, המתמקדת במיניותו (בכתב, בעל פה, בהתנהגות, או בכל דרך אחרת שבה מועברים מסרים מאדם לאדם, אפילו דרך תקשורת מחשבים), למרות שהנמען כבר הראה שאין לו עניין בהתייחסויות הללו.
   5. התייחסות לאדם בכל הנוגע למיניות שלו, להעדפות המיניות שלו או לעצם מינו, שהיא התייחסות מבזה או משפילה.

ג. המקרים שבהם אין צורך בהכרח להראות התנגדות להטרדה:

1. 1. כאשר קיימים בין הצדדים יחסי עובד ומעביד.
   2. במצבים שבהם המוטרד הוא קטין או חסר ישע, תוך ניצול יחסי מרות או תלות.
   3. במהלך טיפול נפשי או רפואי.

ד. התנכלות
להטרדה מינית תיחשב גם התנכלות, שפירושה כל פגיעה מכל סוג שמקורה בהטרדה מינית או בהגשת תלונה על הטרדה מינית, או תביעה בגין הטרדה מינית. סעיף זה נועד למנוע ניסיון להשתיק את המוטרד.

ה. סעדים
העונש על הטרדה מינית הוא מאסר שנתיים ימים, ועל התנכלות – שלוש שנים. מי שגם הטריד וגם התנכל – דינו מאסר ארבע שנים.
ההטרדה המינית היא עוולה אזרחית, שבגינה אפשר להגיש תביעת נזיקין ולתבוע פיצויים מהמטריד, מהמתנכל ומהמעביד.
בית המשפט יכול לפסוק פיצויים עד 50,000 ש"ח רק בשל עצם ההטרדה, בלי קשר לנזק שנגרם למוטרדת.
תביעות בגין הטרדה מינית או התנכלות יש להגיש תוך שלוש שנים מיום שנוצרה העילה.

ו. אחריות המעביד
החוק מטיל על מעבידים את החובה לנסות עד כמה שאפשר למנוע הטרדה מינית במקום העבודה.
על המעביד להסדיר דרכים יעילות ובטוחות להגשת התלונה. מרגע שמוגשת תלונה, על המעביד לטפל בה בצורה יעילה, ולעשות הכול כדי להפסיק את ההטרדה או ההתנכלות.
מעביד המעסיק יותר מ-25 עובדים, צריך לפרסם תקנון שבו מוסברים עיקרי החוק והדרכים להגשת תלונות. החובה לנקוט אמצעים דומים חלה גם על מוסדות חינוך והשכלה.
הטרדה מינית בעבודה יכולה להתקיים גם בין שני עובדים באותה דרגה, ולא רק כשהמטריד הוא בעל מרות.

החוק החדש נכנס לתוקפו ביום 20.9.1998, כ"ט באלול תשנ"ח.

 

אחרי ההטרדה – כיצד להגיב ולפעול?

1. חשוב שתראי למטריד שהתנהגותו אינה מקובלת עלייך. אם אפשר, עשי זאת בצורה ובדרך שתוכלי להוכיחה מאוחר יותר; בנוכחות עדים, במכתב עם העתק לאדם נוסף או בפניה לסיוע משפטי.
2. רצוי להקליט שיחה בינך לבין המטריד, או לתעד את ההטרדה בדרך אחרת.
3. יש לוודא שהתנגדות להטרדה – ידועה ומובנת למטריד.
4. נהלי יומן – כתבי במדויק כל אירוע של הטרדה, מתי ובאילו נסיבות התרחש. נסי לכתוב כמה שיותר פרטים לגבי האירוע. היומן נחוץ לטיפול בתלונתך.
5. ספרי לחברים לעבודה, לעיתים יתגלה לך שיש מוטרדות נוספות.
6. התחילי לאסוף הוכחות לכך, שמעסיקך מרוצה מהאופן שבו את מתפקדת. אם אפשר צלמי חוות דעת או מכתבי המלצה מתיקך האישי.
   במקרה שינסו להתנכל לך ולפגוע בתנאי עבודתך כתוצאה מהתלונה, או מסירובך להיענות למטריד, תוכלי ביתר קלות להצביע על הקשר בין ההטרדה לפגיעה בתנאי עבודתך.
7. על פי החוק במקומות עבודה שבהם מועסקים יותר מ-25 עובדים, חייב להתמנות אדם מסוים – אחראי לטיפול בתלונות על הטרדה מינית או התנכלות. פני אליו והגישי תלונה. אם אין אחראי ישיר לנושא במקום עבודתך, פני לממונה עליך, או לממונה על המטריד, או למנהל משאבי אנוש, או למבקר פנים או לעובד רווחה.
8. זכרי! מעסיקך מחויב על פי חוק לטפל ביעילות ובדיסקרטיות בכל מקרה של תלונה, ואם לא יעשה כן, הוא חשוף לתביעה אזרחית מצידך. לכן, אל תהססי לערב אותו.
9. הואיל וההטרדה המינית מהווה עבירה פלילית, פתוחה בפנייך האפשרות להגיש תלונה במשטרה נגד המטריד. זאת, נוסף להגשת תביעה אזרחית לצורך קבלת פיצויים.
10. במכללה שלוש נציבות למניעת הטרדה מינית, שאליהן תוכלו לפנות:

קמפוס ת"א	ד"ר מיכל מישר	054-9981110	michal.meishar@l-w.ac.il
קמפוס ת"א	גלית שרב	052-6555252	galit_sh@l-w.ac.il
קמפוס אילת	ד"ר דניאלה מנזין	050-5522880	danielam@l-w.ac.il

 

 

המסמך מכוון לגברים ולנשים גם יחד