מניעת הטרדה מינית

תקציר התקנות שבחוק למניעת הטרדה מינית – התשנ"ח – 1998

הטרדה מינית היא אקט בעל אופי מיני שנעשה בניגוד לרצונו של אחד הצדדים. זה מעשה של שליטה ועליונות שבא לבטא כוחנות ו/או כעס.

הטרדה מינית מוגדרת כחיזורים מיניים בלתי רצויים, בקשה לחסדי מין וכל התנהגות מילולית או פיזית בעלת אופי מיני, כאשר משולבת בה דרישה לכניעה להתנהגות כזאת, במפורש או בעקיפין או כתנאי לקידום או להטבה.

על פי החוק, הטרדה מינית יכולה להיות כל אחת מההתנהגויות הבאות:

1. סחיטה באיומים כאשר המעשה שהאדם נדרש לעשותו הוא בעל אופי מיני.
2. מעשים מגונים למשל: התערטלות, ליטוף עצמי, נגיעות.
3. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין בהצעותיו.
4. התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, התמקדות במיניותו, כאשר אותו אדם הראה למטריד כי ההתייחסות אינה רצויה.
5. התייחסות מעליבה, מבזה או משפילה לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.

התנכלות מהי?

כאשר המטריד, או כל אדם אחר, נוקט אמצעים כלשהם על מנת לפגוע במוטרדת, כיוון שסירבה או התנגדה להתנהגות המטרידה, או כי התלוננה על מטריד, או כי הגישה תביעה כנגד המטריד, או מכל סיבה אחרת, הקשורה בהטרדה מינית – כל אלה נחשבים למעשה התנכלות.

ההתנכלות יכולה להתבטא, למשל, בפיטוריי המוטרדת, הורדה בדרגה, פגיעה בשכר, הרעה בתנאי העסקתה וכד'.

ההתנכלות מהווה עבירה פלילית, ומי שיימצא אשם בעבירה זו, צפוי לעונש מאסר של עד 3 שנים. אם המטריד הוא זה שגם התנכל, הוא צפוי לעונש של 4 שנות מאסר.

עיקרי החוק למניעת הטרדה מינית

א. מטרות החוק הן:

1. 1. שמירה על כבוד האדם של המוטרדת.
   2. שמירה על חירותה ופרטיותה.
   3. קידום השוויון בין המינים.

1. 1. סחיטת אדם לביצוע מעשים בעלי אופי מיני.
   2. ביצוע מעשים מגונים.
   3. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני לאדם אחר, לאחר שזה כבר הראה למציע בדרכים שונות כי אין הוא מעוניין בהצעותיו. התנאי הוא שהמסרים בדבר חוסר העניין יהיו ברורים, ושלא יהיה ספק לגבי משמעותם.
   4. התייחסות לאדם אחר, המתמקדת במיניותו (בכתב, בעל פה, בהתנהגות, או בכל דרך אחרת בה מועברים מסרים מאדם לאדם, אפילו דרך תקשורת מחשבים), למרות שהנמען כבר הראה שאין לו עניין בהתייחסויות הללו.
   5. התייחסות לאדם בכל הנוגע למיניות שלו, להעדפות המיניות שלו או לעצם מינו, שהיא התייחסות מבזה או משפילה.

1. 1. כאשר קיימים בין הצדדים יחסי עובד ומעביד.
   2. במצבים בהם המוטרד הוא קטין או חסר ישע, תוך ניצול יחסי מרות או תלות.
   3. במהלך טיפול נפשי או רפואי.

החוק החדש נכנס לתוקפו ביום א' 20.9.98, כ"ט באלול תשנ"ח.

אחרי ההטרדה – כיצד להגיב ולפעול?

1. חשוב שתראי למטריד שהתנהגותו אינה מקובלת עליך. אם אפשר, עשי זאת בצורה ובדרך שתוכלי להוכיחה מאוחר יותר; בנוכחות עדים, במכתב עם העתק לאדם נוסף או בפניה לסיוע משפטי.
2. רצוי להקליט שיחה בינך לבין המטריד, או לתעד את ההטרדה בדרך אחרת.
3. יש לוודא שהתנגדות להטרדה – ידועה ומובנת למטריד.
4. נהלי יומן – רשמי במדויק כל אירוע של הטרדה, מתי ובאילו נסיבות התרחש. נסי לרשום כמה שיותר פרטים לגבי האירוע. הרישומים נחוצים לטיפול בתלונתך.
5. ספרי לחברים לעבודה, לעיתים יתגלה לך שיש מוטרדות נוספות.
6. התחילי לאסוף הוכחות לכך, שמעסיקך מרוצה מהאופן בו את מתפקדת. אם אפשר צלמי חוות דעת או מכתבי המלצה מתיקך האישי.
   במקרה שינסו להתנכל לך ולפגוע בתנאי עבודתך כתוצאה מהתלונה, או מסירובך להיענות למטריד, תוכלי ביתר קלות להצביע על הקשר בין ההטרדה לפגיעה בתנאי עבודתך.
7. על פי החוק במקומות עבודה בהם מועסקים למעלה מ-25 עובדים, חייב להתמנות אדם מסוים – אחראי לטיפול בתלונות על הטרדה מינית או התנכלות. פני אליו והגישי תלונה. אם אין אחראי ישיר לנושא במקום עבודתך, פני לממונה עליך, או לממונה על המטריד, או למנהל/ת משאבי אנוש, או למבקר/ת פנים או לעובד/ת רווחה.
8. זכרי! מעסיקך מחויב על פי חוק לטפל ביעילות ובדיסקרטיות בכל מקרה של תלונה, ואם לא יעשה כן, הוא חשוף לתביעה אזרחית מצידך. לכן, אל תהססי לערב אותו.
9. הואיל וההטרדה המינית מהווה עבירה פלילית, פתוחה בפניך האפשרות להגיש תלונה במשטרה כנגד המטריד. זאת, בנוסף להגשת תביעה אזרחית לצורך קבלת פיצויים.
10. במכללה שלוש נציבות למניעת הטרדה מינית, שאליהן תוכלו לפנות:

המסמך מכוון לגברים ולנשים גם יחד