אודות המכללה

אודות המכללה

ציוני הדרך

ציוני דרך בתולדות מכללת לוינסקי לחינוך
הסמינר העברי הראשון בארץ ישראל


1882
  • אלחנן לייב לוינסקי , צעיר בן 24, מבקר בארץ. בשובו מביקור זה, השתלב בפעילות תנועת "חובבי ציון" באודסה והיה אחד מראשוניה. ביתו היה מרכז לפעילות ציונית ומקום מפגש לסופרים ואנשי רוח רבים. לוינסקי פעל במוסדות אשר עסקו בחינוך העברי ובלשון העברית והיה ממארגני התנועה לתחיית הלשון העברית והפצתה.

 

אלחנן לייב לוינסקי (1858 – 1910)


1889
  • יוצא לאור ספרו של לוינסקי - מסע לארץ ישראל בשנת ת"ת (שנת 2040) - רומן אוטופי בשפה העברית על זוג שזה עתה נישא, המגיע לירח דבש בא"י בשנת 2040. הסיפור התפרסם בתחילה בהמשכים בכתב עת, ובשנת 1892 יצא לאור בספרון.


1910
  • בראשית שנת תרע"א - אלחנן לייב לוינסקי הלך לעולמו.


1911
  • שנת תרע"ב –חובבי ציון מחליטים על הקמת בית מדרש עברי למורים בארץ ישראל שייקרא על שמו של לוינסקי, כמענה לצורך עליו הכריזו כבר אחד העם ב-1893 ואסיפת היסוד של הסתדרות המורים ב- 1903

 

הבניין הראשון ומגורי הסגל בנווה צדק


1912
  • ראשיתו של סמינר לוינסקי - ב ט"ז בחשון תרע"ג יום א 27.10.1912, נפתחה שנת הלימודים הראשונה של סמינר לוינסקי, בנווה צדק שביפו, בחצר ביה"ס לבנות. השם שניתן לסמינר - "בית המדרש למורות ע"ש א.ל. לוינסקי". למנהל הראשון של הסמינר נתמנה ד"ר ניסן טורוב, ששימש גם כמנהל בית הספר לבנות בנווה-צדק. להוראה בסמינר הוזמנו טובי המורים בארץ.

 
ד"ר ניסן טורוב

הקשיים היו מרובים – היה מחסור בציוד מדעי, בספרי לימוד וקריאה. קושי נוסף – את כל המקצועות צריך היה ללמד בעברית וחלק מן המורים לא שלטו עדיין בשפה.

 

 

 

 

  • היה זה הסמינר הראשון בא"י ששפת ההוראה בו הייתה עברית. המחזור הראשון מנה 25 תלמידות. מאז קורותיו של סמינר לוינסקי הן קורות הישוב וקורות החינוך העברי בארץ ישראל.
  • מנהל הסמינר, ד"ר טורוב, עמד מול קשיים כלכליים ומול הצורך לשמור על איכות ועל כמות המורים העובדים בשורות הסמינר

 

מחזור המורות הראשון יחד עם המנהל ד"ר טורוב


1913
  • שנת תרע"ד, פרצה מלחמת השפות. מלחמה שנמשכה כששה שבועות. הסתדרות המורים ותלמידות הסמינר למורים עמדו בראש המאבק למען תחיית השפה העברית, בעקבות ההחלטה כי לימודי הטכניון שהוקם בחיפה יתקיימו בשפה הגרמנית. ההכרעה לטובת החייאת השפה העברית הביאה להקמת בתי ספר עבריים, וביניהם הקמת בית מדרש עברי למורים בעיר ירושלים לימים דויד ילין.
  • לוין קיפניס עולה לארץ ישראל ומתחיל לימודי אמנות ב"בצלאל". בהמשך דרכו ובזכות הכשרתו בבצלאל ילמד בסמינר לוינסקי מלאכת יד.

שיעור מלאכת יד - עבודת קרטונז' עם המורה לוין קיפניס


1914
  • שנת תרע"ה. פרצה מלחמת העולם הראשונה. לאחר הצטרפותה של תורכיה לתומכי גרמניה, התחיל גל של רדיפות נגד הישוב העברי מצד הממשלה העות'מנית.

הצטרפות תורכיה למלחמת העולם הראשונה

 
  • בשנה זו נפתח המחזור השלישי של הסמינר. במחזור זה, גדל מספר התלמידות ל- 37. עם סגל המורים באותה שנה נימנה גם משה שרתוק אשר לימד תורכית, ולימים היה לראש ממשלת ישראל השני (1955-1954)

 

משה שרתוק (שרת)


1917
  • שנת תשע"ז – ערב פסח, 6.4.1917, התורכים פתחו ב"גירוש תל אביב". בית המדרש נסגר. מנהלו וחלק ממוריו הוגלו מיפו לצפון הארץ או לחו"ל ואחרים- גויסו לצבא התורכי. המוסד נפתח שוב רק לאחר כיבוש יפו ע"י האנגלים, אולם ד"ר טורוב לא המשיך בתפקידו כמנהל. עם סיום המלחמה עבר המוסד מבעלותו של ועד חובבי ציון לרשות ההנהלה הציונית.


1919
  • שנת תרע"ט, בשנה זו מונה מרדכי אזרחי-קרישבסקי למנהל זמני של הסמינר.
 
מרדכי אזרחי- קרישבסקי שיעור עם מרדכי אזרחי (קרישבסקי)


1920
  • שנת תר"פ - ד"ר יצחק אפשטיין התמנה למנהלו החדש של סמינר לוינסקי למשך שלוש שנים.

 

ד"ר יצחק אפשטיין ד"ר יצחק אפשטיין במרכז


1923
  • שנת תרפ"ג – נוח פינס התמנה לניהול הסמינר. הוא כיהן בתפקידו 17 שנים- משנת תרפ"ג עד שנת תרצ"ט שבה נפטר.

 

נח פינס נח פינס בטיול עם תלמידות


1938
  • שנת תרצ"ח, במלאת 25 שנים לסמינר , חנכה עבורו עיריית ת"א בניין חדש, ברחוב בן יהודה 195 אשר שימש כמשכנו הקבוע במשך 43 שנים. המעבר לבניין החדש נעשה בצעדה רגלית של תלמידות הסמינר שהחלה בנווה צדק והסתיימה ברח' בן יהודה. הצועדות הניפו את דגל המוסד, מעשה ידיהן של התלמידות והמורה למלאכת יד, לוין קיפניס, עליו נרקם המשפט של המחנך פרבל: "הבה נחיה למען ילדינו", בסמוך לבניין החדש נבנה בית הספר "לדוגמה" אשר שימש כבית ספר לאימונים ולהתנסות של תלמידי סמינר לוינסקי.
    בשנות הארבעים שימש בניין הסמינר ברח' בן יהודה גם בסיס אימונים חשוב של ארגון ה"הגנה". השם המחתרתי של הבסיס היה "מקל מס' 7".

 

צעדה מנווה צדק למבנה בבן יהודה המבנה החדש בבן יהודה / תלמידות הסמינר באימוני ההגנה
היה היו סטודנטים

 


1940
  • שנת ת"ש – מונה נחום גבריאלי למנהל הסמינר והוא כיהן שנה אחת.
 
נחום גבריאלי


1941
  • שנת תש"א – מונה דוד לוין למנהל הסמינר והוא מכהן בתפקידו עד לשנת 1952, תשכ"ב
 
דוד לוין


1945
  • נפתח הסמינר גם בפני בנים, ומאז שם הסמינר חדל להיות "בית מדרש למורות וגננות" והפך ל"בית מדרש למורים וגננות".
  • הוקמה המדרשה למוסיקה בתל אביב, המוסד הראשון בארץ להכשרת מחנכים למוסיקה. המדרשה שנקראה תחילה "המדרשה למחנכים למוסיקה",התחילה את פעילותה בבי"ס הכרמל, כיום " גבריאלי". מקימה ומנהלה הראשון היה פרופ' ליאו קסטנברג, מבכירי המוסיקאים והמחנכים למוסיקה באירופה ובארץ. בין המייסדים ומעצבי דמותה של המדרשה היו גם עמנואל עמירן, ממניחי היסוד לזמר העברי וקיטה יעקב, מטפחת החינוך הריתמו- מוסיקלי בארץ.
    לקראת כניסתה של המכללה לבניין החדש בקרית החינוך, ב1981, הציע משרד החינוך שהמדרשה למוסיקה תתמזג עם המכללה.


1947
  • כ"ט בנובמבר. החלטת האו"ם על סיום המנדט הבריטי בארץ וחלוקת ארץ ישראל למדינה יהודית ומדינה ערבית .יום למחרת, ישבה גאולה ברגמן ,תלמידת הסמינר ששובצה לעבודה מעשית בכיתה א' בבית הספר "נס ציונה" ורשמה בפנקסה את התרשמותה מהנעשה בכיתה. להלן קטע מהתיעוד של ברגמן, המציג זווית מעניינת על ההוראה והשיח של הילדים.

 

מתוך מחברתה של גאולה ברגמן תלמידת הסמינר בשנת 1947


1953
  • שנת תשי"ג חזר נחום גבריאלי לניהול למשך שנה אחת
 
סטודנטיות בעבודה מעשית


1954
  • שנת תשי"ד –שאול ריגר מונה למנהל הסמינר וכיהן בתפקידו עד לשנת 1962, תשכ"ב.
 
שאול ריגר

1957
  • שנת תשט"ז, סמינר צה"ל החל לפעול במסגרת סמינר לוינסקי. הסמינר נועד לחיילים בשירות סדיר הלומדים תוך כדי שירותם הצבאי והוא בא לענות על הצורך הגובר במורים בעקבות העלייה הגדולה בשנותיה הראשונות של המדינה. תלמידי הסמינר למדו 4 פעמים בשבוע בשעות הערב. 11 שנים פעל סמינר צה"ל ולמעלה מ- 1200 תלמידים סיימוהו.

 
מחזור צה"ל מורה חיילת בעבודה מעשית
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
1962
  • בית הספר התיכון שפעל במסגרת הסמינר הופרד ממנו והסמינר שינה את תכנית לימודיו וקיבל לשורותיו רק את בוגרי י"ב כיתות. המנהל המשותף האחרון היה אריה שריון.
  • עשור שבו עוצבו מסלולי ההכשרה להוראה
    ועדה שהקים משרד החינוך (ועדת דושקין, 1961) המליצה על הארכת תקופת ההכשרה משנתיים לשלוש שנים וכן על שינוי תוכנית הלימודים ודרכי ההוראה בשתי שנות הלימוד הראשונות, בהתאם לצורכי החינוך המקצועי הגבוה.
    בשנת תשכ"ו (1966) נפתחה לראשונה שנת לימודים שלישית – שנה ג'. נערכו מחדש כל תוכניות הלימודים בכל המקצועות והוחמרו דרישות הקבלה ללימודים. הלומדים במסגרת זו נועדו לקבל את התואר "מורה מוסמך בכיר"
    בשנת 1967 הוקמו מסלולים נפרדים: לחינוך מיוחד ולגיל הרך – גן הילדים וכיתות א'-ב' של ביה"ס היסודי.
    בשנת 1968 אושרה הרפורמה במבנה בית הספר הידועה בשם האינטגרציה בחינוך. נקבע מבנה ביה"ס היסודי למוסד בן שש כיתות, א'-ו', וחטיבת הביניים – שלוש כיתות, ז'-ט'.
    בעקבות הצורך להכשרת מורים המסוגלים להשיב על דרישות ההשכלה האקדמית בדיסציפלינות השונות, הוכנסו שינויים מרחיקי לכת בתוכניות הלימודים למקצועות ההומניסטים והריאליסטים.
    בשנת 1972 הונהגה בסמינר הפרדה בין מקבלי ההכשרה להוראה בכיתות א'-ו' – המסלול היסודי והמסלולים לחטיבות הביניים – הריאליסטי וההומניסטי.

1963
  • שנת תשכ"ג - חגיגות ה- 50
  • נפתלי זון מונה למנהל הסמינר וכיהן בתפקידו למשך שנה אחת.
 
נפתלי זון


1964
  • שנת תשכ"ד ד"ר אברהם בדאור מונה לניהול הסמינר וכיהן בתפקידו עד לשנת 1970, תש"ל.
 
ד"ר אברהם בדאור

1970
  • נפתח מרכז להוראה מתקנת. בשנת תש"ל נפתח במסלול לחינוך מיוחד מרכז שנועד לטיפול בליקויי-למידה. הוקמו שלוש מעבדות, לבעיות בלימוד קריאה, לבעיות בלימוד חשבון ולליקויי למידה מיוחדים.

1971
  • אריה שריון מונה למנהל הסמינר וכיהן בתפקידו עד לשנת 1977, תשל"ז
 
אריה שריון
 
1972
  • בשנה זו התקיים כנס בוגרים, וטקס סיום המחזור ה- 50 בתיאטרון הלאומי "הבימה", במעמד סגן ראש הממשלה, ושר החינוך והתרבות מר יגאל אלון, ראש עיריית תל אביב, מר י' רבינוביץ', האירוע התקיים ביום ד', ה- 26.7.72 טו' באב תשל"ב.

המחזור ה- 50 בתיאטרון הלאומי הבימה עם המנהל אריה שריון
 
1976
  • מעבדות הוראה-למידה בשנת תשל"ו הוכנסו שינויים מסוימים לתוכנית הכשרת המורות לגיל הרך ברוח הגישה הפדגוגית הפעלתנית, הרואה את הלמידה לא רק כתהליך של קבלת ידע אלא כתהליך שאמור להביא לשינוי התנהגות ולגילוי המשמעות העצמית של האדם. ברוח הגישה הפעלתנית הוקמו מעבדות להוראה - למידה במסלולים השונים.

1978
  • חנה גורדון מונתה לניהול הסמינר כממלאת מקום, וכיהנה בתפקידה עד לשנת 1980, תש"מ.
 
חנה גורדון

1981
  • ד"ר מאיר ארליך מכהן כמנהל הסמינר למשך מספר חודשים .שנת תשמ"ב
 
ד"ר מאיר ארליך
 
  • במחצית השנה ד"ר אברהם רוכלי מונה למנהל הסמינר. הוא מכהן בתפקידו עד לשנת 1996 תשנ"ו. באותן שנים הוביל ד"ר רוכלי את האקדמיזציה של הכשרת המורים ואת הסמינר למהלך של הכרה בו כמכללה אקדמית המעניקה תואר בחינוך.
 
ד"ר אברהם רוכלי
 
  • חנוכת הבניין החדש בקרית החינוך בפאתיה הצפוניים של העיר.
    הגידול המספרי ובעיקר הצורך בבניין שיתאים לצרכים החדשים של מוסד אקדמי להכשרת מורים עוררו את הצורך בבניין חדש. בכ"ה כסלו תשמ"ב, 21 בדצמבר 1981, נערך טקס חנוכת הבניין החדש במעמד שר החינוך זבולון המר, במקומו הנוכחי בקרית החינוך על השטח אותו העמידה לרשות הסמינר עיריית תל אביב בראשותו של שלמה להט.בחודש זה, החלו הלימודים בבניין החדש. להקמת הבניין החדש היו שותפים משרד החינוך והתרבות ו"חטיבת הנשים של המגבית המאוחדת" בניו יורק, שהיא חברת-בת של הסוכנות היהודית.
  • הסמינר הופך למכללה – החל משנת תשמ"א סמינר לוינסקי ששמו הרשמי "הסמינר ע"ש א.ל. לוינסקי" משנה את שמו ל"מכללה ע"ש א.ל.לוינסקי". כעבור שנתיים נקבע השם שקיבל את אישור המל"ג - "מכללת לוינסקי לחינוך".
  • עם הכניסה לבניין החדש הפכה המדרשה למוסיקה לחלק מהותי ובלתי נפרד של המכללה. מנהל המדרשה למוסיקה באותה עת היה עובדיה טוביה.
 
קביעת המזוזה בבניין החדש

1982
  • שנת תשמ"ב, בשנה זו קיבלה המכללה מן המועצה להשכלה גבוהה היתר לפתוח בלימודים אקדמיים לקראת מתן תואר אקדמי ראשון והיתה המכללה הראשונה להכשרת מורים שקיבלה הכרה אקדמית והסמכה מן המועצה להשכלה גבוהה להעניק תואר אקדמי ראשון (B.Ed ) בכל מסלולי ההכשרה להוראה ולכל רמות הגיל החל מגן הילדים.
  • באוקטובר 1982 – ג' חשון תשמ"ג, החליטה המל"ג על מתן היתר למכללה לפתוח ולקיים מוסד להשכלה גבוהה. החל משנה זו הופעלו תוכניות הלימוד האקדמיות בכל המסלולים – הגיל הרך, ביה"ס היסודי, חטיבות הביניים והחינוך המיוחד. הכרה והסמכה ניתנו במאי 1986
  • בשנה זו סיים המחזור הראשון שקיבל את התואר האקדמי הראשון B.Ed.
  • "מרכז לוין קיפניס למחקר ספרות ילדים" נפתח במכללת לוינסקי מרכז לוין קיפניס לספרות ילדים הוא אחד המרכזים הגדולים בארץ למחקר בספרות ילדים ולהוראת המקצוע. המרכז הוקם ביוזמתו של הסופר והמשורר לוין קיפניס, מתוך כוונה להקים מרכז מחקרי שיהווה אבן שואבת לכל שוחרי ספרות הילדים והנוער.
    המרכז מטפח את מורשת ספרות הילדים והנוער על ידי חקר הספרות מן ההיבט החינוכי, הספרותי, הביבליוגרפי, הפסיכולוגי והאמנותי. אחת לשנתיים מעניק המרכז פרס לוין קיפניס לעבודת מחקר בספרות ילדים ונוער ואת פרס דבורה קיפניס להלחנת יצירות מאת לוין קיפניס. במרכז, ארכיון כתבי-יד של טובי היוצרים בארץ, ביניהם: לוין קיפניס, אוריאל אופק, אורי אורלב, מרים ילן-שטקליס, שלומית כהן-אסיף, רבקה מגן, דבורה עומר, ע. הלל, אנדה עמיר-פינקרפלד, הרצליה רז, מאיר שלו ואחרים. עבודות דוקטורט ועבודות מחקר בנושאים הקשורים לספרות ילדים, מקוטלגות במרכז ופתוחות לעיון. בהוצאת המרכז ראו אור פרסומים רבים.
    מרכז לוין קיפניס הוא הסניף הישראלי של המועצה הבינלאומית לספרות ילדים ונוער מטעם אונסק"ו, IBBY .
 
לוין קיפניס באירוע חנוכת המרכז

1983
  • חגיגות יובל ה-70 (תשמ"ג, 1983) נערך אירוע חגיגי בהיכל התרבות בתל- אביב, שהיווה הזדמנות לכינוס בוגרי כל התקופות. האולם היה מלא על גדותיו ובין הבוגרים נכחו כאלה שלמדו בנוה-צדק.

1986
  • המכללה קיבלה הכרה מלאה והסמכה להעניק תואר "בוגר חינוך בהוראה" (B.Ed.) בכל מסלולי ההכשרה ובכל מקצועות ההוראה הנלמדים במכללה.
  • הוקם גן ילדים עירוני בתחומי המכללה אשר הפך למוקד לחידושים ארציים בתחום הגיל הרך כגון הכנסת מחשבים לגן הילדים ופיתוח אוריינות בגיל הרך.
 
טקס חלוקת תואר ראשון בנוכחות שר החינוך, יצחק נבון

1987
  • שנת תשמ"ז - המדרשה למוסיקה החליפה הנהלה. פרופ' יהודית כהן, בוגרת המדרשה, מונתה לניהול המדרשה, וכיהנה בתפקידה עד שנת 1990 תש"נ.

1988
  • חגיגות יובל ה- 75 בשנת תשמ"ח, לרגל חגיגות ה-75 שנים למכללה, הוכנה תערוכה על ידי האמנים דורה גד, כלת פרס ישראל, וגרשון גרא, המשקפת את התחנות המרכזיות בתולדות המכללה. התערוכה הוצבה באולם הכניסה של המכללה.
  • הוקם המרכז ללמידה דיגיטאלית במכללת לוינסקי לחינוך, כחלק מפרויקט "הכתות המתוקשבות בהכשרת מורים" (במסגרת תכנית המחשוב הלאומית "מחר 98"), בו הוכשרו סטודנטים להוראה בסביבה עתירת טכנולוגיה. בתקופה זו החל פיתוח של פעילויות הוראה ולמידה בשילוב טכנולוגיה, לדוגמה, הקורס "סביבות למידה עתירות טכנולוגיה", שפותח בשנת 1998. בהמשך, פותחו ויושמו פרויקטים משותפים עם בתי-הספר בשדה, לדוגמה, "מחשבים במכללה ובשדה". תנופה נוספת ופיתוח רב מימדי של קורסים מתוקשבים במרכז התרחש בשנת 2001, כאשר זכינו ב"קול קורא" לפיתוח הוראה בשילוב טכנולוגיה בהשכלה הגבוהה, בתמיכת הות"ת. במסגרת זו פותחו קורסים רבים בשילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת ובלמידה מרחוק. פריצת דרך נוספת נרשמה עם הקמת המשכן החדש באפריל 2005. ד"ר נילי מור, הובילה את המרכז בעשור האחרון למאה ה-21 ולעידן הידע.

1990
  • שנת תש"נ - הוקם במכללה ביוזמתו של ד"ר אברהם רוכלי המכון ללימודי הציונות. מטרת ייסודו היתה להמחיש לסטודנטים את הרעיונות והמעשה הציוני ולתאר את הציונות כהוויה אקטואלית הרלוונטית לעולמו של הלומד ולערכיו.
    מכאן נגזרו הרציונל והמטרות של פעילות המכון, שכלל צוות מרצים מתחומי הוראה שונים בניהולה של ד"ר רבקה אלינב.
    הסדנאות, דרכי השיח, שאלוני העמדות והוראת-העמיתים המחישו ללומדים בדרך חווייתית ומעוררת מחשבה את זיקות העומק בין הדילמות של ההווה ובין שורשיהן בעבר הציוני.

 

פרופ' משה זורמן מונה למנהל המדרשה למוסיקה והוא כיהן בתפקידו עד שנת 1996. פרופ' זורמן קידם את המודעות לחשיבותה של המוסיקה הפופולארית ויזם תוכנית שהביאה לשיתוף פעולה עם בי"ס רימון לג'אז ולמוסיקה בת זמננו.

באפריל 1990 קיבלה המדרשה הכרה אקדמית מלאה. השם הנוכחי של המדרשה הוא "ביה"ס לחינוך מוסיקלי, המדרשה למוסיקה".

לימודי לוינסקי באילת - עיריית אילת ומשרד החינוך פנו אל המכללה בבקשה לקיים לימודים באילת, דבר שיאפשר לסטודנטים מהעיר אילת ללמוד במוסד אקדמי להכשרת מורים וכן, לאפשר לעובדי מערכת החינוך להשתלם ולהתקדם ברמה המקצועית. הסכם נחתם בין ראש המכללה, ראש עירית אילת ומנהל מחוז דרום במשרד החינוך.
בשנת תשנ"א (1990) החלו הלימודים המתנהלים ופועלים אקדמית ופדגוגית כחלק ממכללת לוינסקי. בשנים הראשונות הלימודים בחלקם התקיימו באילת וחלקם במכללה בתל אביב. עתה נערכים כל לימודי התואר הראשון באילת. הלימודים הם באישור המועצה להשכלה גבוהה. עד היום סיימו את הלימודים באילת כמה מאות בוגרים ו- 65% ממורי העיר אילת הינם בוגרי המכללה.


1991

  • הנחת היסודות לקשרים אקדמיים עם גרמניה. בחודש מארס 1991 החלו הקשרים בין מכללת לוינסקי לבין מכללה לחינוך בגרמניה, ששמה Schwabisch Gmund Padagogische Hochschule . שנתיים לאחר מכן, נחתם על ידי ראשי שתי המכללות הסכם בדבר שיתוף פעולה הכולל ביקורים הדדיים של סטודנטים ומורים. במהלך המפגשים התקיימו הרצאות וסדנאות בנושאי חינוך, הכשרת מורים ויחסי יהודים וגרמנים ועם השנים התהדקו הקשרים.
  • בעידוד שר החינוך דאז, יצחק נבון, החל לפעול במכללה מרכז להוראת תרבות יהדות ספרד. בשנת 1992, במלאת 500 שנה לגירוש היהודים מספרד נערך במכללה קונגרס בינלאומי בו חברו יחדיו חוקרים מארצות רבות ומתחומי מחקר שונים: בעקבות הקונגרס נוצרו קשרים עם אוניברסיטת קומפוסטלה במדריד. המרכז עורך כנסים, ימי עיון, השתלמויות וסדרת הרצאות.
  • נפתחו תכניות להשלמת תואר אקדמי B.Ed למורים, בהן השתתפו מאות מורים אשר ביקשו להשלים את הכשרתם.
  • פרצה מלחמת המפרץ. בניין המכללה נפגע מטיל והלימודים הושבתו למספר שבועות.

 

בשנה זו החלה לפעול במכללה מכינה קדם אקדמית שהפכה במהלך השנים למכינה הגדולה בארץ.


ד"ר אברהם רוכלי בביקור בגרמניה / הרמטכל רב אלוף דן שומרון בביקור במכללה לאחר נפילת טיל


1993

  • חגיגות יובל ה-80 ביום כ' באייר תשנ"ג (11.5.1993) נערך במרכז סוזן דלאל בנוה-צדק, בשטח בית-הספר לבנות (לשעבר) וליד הבניין הישן של הסמינר (באותו חורף), טקס הסרת הלוט מלוח המציין את המקום בו נוסד הסמינר. את הטקס כיבד בנוכחותו ראש עירית תל אביב, שלמה להט. בטקס השתתפו בוגרי עשרות המחזורים שסיימו את לימודיהם במכללת לוינסקי. וזה הנוסח המוטבע על הלוח:
    "במקום זה נוסד בשנת תרע"ג (1912)
    הסמינר העברי הראשון
    בארץ ישראל
    לימים מכללת לוינסקי לחינוך
    ייסדוהו "חובבי ציון"
    על שם הסופר
    אלחנן לייב לוינסקי
    והיה לבית היוצר
    לגננות ומורים
    מחנכי הדור העברי החדש".

 

שלמה להט

 


1995

  • פתחה קבוצת לימוד ייחודית להכשרת גננות לגיל הרך, לסטודנטיות מהמגזר הערבי מהישובים רמלה, לוד ויפו.

1997

 

  • שנת תשנ"ז - ד"ר ישעיהו תדמור מונה כמנהל המכללה. הוא כיהן בתפקידו עד שנת 1999- תשנ"ט. במהלך כהונתו נבנו שני "מגדלים ממוגנים" אשר הרחיבו מאד את מבנה המכללה. בתקופתו פותח תחום התקשוב בחינוך ונפתחו תכניות לימוד חדשות בתחום זה. כך גם נעשו צעדים ראשונים לקראת פיתוח תכניות לימוד לתואר שני.

 

 
ד"ר ישעיהו תדמור
 
  • פרופ' תומר לב מונה לניהול המדרשה למוסיקה וכיהן בתפקידו עד לשנת 2001 תש"ס הוא הוביל תפיסה חדשה של רב תרבותיות בתוכניות הלימודים, ושילב בלימודים הרכבים מתרבויות שונות.
  • נפתחה המכינה הקדם אקדמית, הגדולה ביותר בארץ בתחומה.
 
פרופ' תומר לב משמאל


1998
  • הושקה תכנית "מוסיקה ויוה במפגש בין דורי", פרי שיתוף המדרשה למוסיקה במכללת לוינסקי והרשויות המקומיות .במסגרת התכנית נפגשים שני דורות דרך עולם המוסיקה האמנותית: דור האחים הבוגרים ודור האחים הצעירים.

2000
  • שנת תש"ס – מונה ד "ר אלי כהן-ג'וור למנהל המכללה למשך שנה אחת.
 
ד"ר אלי כהן-ג'אוור
 
  • תכנית "מפתח", מייסודה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית ובשיתוף בית-הספר לחינוך מוסיקלי במכללת לוינסקי .תכנית "מפתח", נועדה לבנות עתודה של מאזינים שוחרי מוסיקה אמנותית "חיה".

2001
  • שנת תשס"א –ד"ר פנינה פרנקל מונתה לניהול המכללה וכיהנה בתפקידה למשך שנה אחת. הוקמה המועצה האקדמית העליונה וגובשו צוותי הכתיבה של 3 התכניות: חינוך לשוני בחברה רב-תרבותית, חינוך מוסיקלי, הוראה ולמידה, כחלק מתהליך היערכות לקראת הגשת תכניות לתואר שני (M.Ed). המל"ג אישר פתיחת קורסים ללמידה מרחוק, נפתחה תכנית המצויינות במכללה, הוקמה ועדת מחקר לטיפוח איכות ההוראה במכללה והוקם "מהות"- מרכז ארצי להדרכה ותמיכה בתקשורת מורים-הורים בשיתוף עם האגף לחינוך מבוגרים במשרד החינוך.
 
ד"ר פנינה פרנקל

2002
  • שנת תשס"ב – מונתה פרופ' מרים מבורך למנהלת המכללה, וכיהנה בתפקידה במשך 8 שנים עד לשנת 2010, שנת תש"ע. במהלך כהונתה קידמה את מתן אישור המל"ג ללימודי תואר שני במכללה ואת קידום תהליך הענקת תואר "פרופסור מכללה" לחברי סגל בכירים. נכתב התקנון האקדמי שאושר על ידי המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג).
    המכללה הגישה למועצה להשכלה גבוהה מספר תכניות לתואר שני לאישור, זאת בעקבות החלטה של המועצה להשכלה גבוהה (10.7.2001) בדבר פתיחת תוכניות לתואר שני במכללות לחינוך M.Ed, תואר שאיננו תואר דיסציפלינרי אלא תואר שני בחינוך והוראה.
 
פרופ' מרים מבורך - צילום הרמתי
 
  • הושלמה בניית קומה רביעית מעל למבנה המורחב של המכללה.
  • התקיימו חגיגות ה- 90 למכללה
    במסגרת החגיגות נערך ביום 10.10.2002 מפגש בוגרים בחצר המכללה. בין המברכים היו שרת החינוך לימור לבנת, יו"ר המועצה להשכלה גבוהה פרופ' נחמיה לב-ציון וראש העיר ת"א-יפו רון חולדאי.
  • הגב' שולמית פינגולד מונתה לראש המדרשה למוסיקה עד לפטירתה בשנת 2008. שולמית באה מתחום הפסנתר ומהתמחות בשיטת דלקרוז, היא הניחה את היסודות להכשרת מורים במגזר הערבי, ובמגזר החרדי.

2003
  • המכללה הייתה אחת משלוש המכללות הראשונות שקיבלו היתר והכרה ללימודי תואר שני. התקבל אישור לפתיחת לימודים לתכנית הראשונה: חינוך לשוני בחברה רב תרבותית.
  • המכללה הייתה אחת משלוש המכללות הראשונות שקיבלו היתר והכרה ללימודי התואר האקדמי השני.
  • נפתח נתיב הכשרה רב מסלולי ( נה"ר) ששימש בסיס לשינויים מהותיים בלימודי ההכשרה. התכנית שמה דגש על שילוב ההכשרה בתוך בתי הספר בשיתוף הקהילה.
  • החל שיתוף פעולה עם בית ספר בראשון לציון ופרויקט לוד יצא לדרך.
  • תכנית "קדמה", תכנית בינתרבותית (ליהודים ולערבים), מייסודו של בית-הספר לחינוך מוסיקלי במכללת לוינסקי, בשיתוף התזמורת הסימפונית – חיפה וסל תרבות עיריית חיפה
 
טקס חלוקת תעודות תואר שני - צלם: רפי דלויה

2004
  • התקבל אישור לפתיחת תכנית תואר שני בחינוך מוסיקלי.
  • שיתוף פעולה עם קהילות בתפוצות .
    נפתחה תכנית משותפת לתלמידי חו"ל לגיל הרך במסגרת פרויקט מס"ע והסוכנות היהודית.במסגרת תכנית "מסע", מטעם משרד ראש הממשלה ותכנית "מרחבים" של הסוכנות היהודית מתקיימות במכללה השתלמויות למורים וגננות המגיעים ממוסדות חינוך בתפוצות ולצעירים המתעתדים ללמד במוסדות אלה. הקשר עם מורים אלה נמשך גם לאחר שובם לקהילותיהם בדרך של הדרכה מרחוק.
 
משלחת גננות מדרום אמריקה

2005
  • נפתחה תכנית תואר שני בהוראה ולמידה
  • נפתח מרכז שח"ק (שפה, חברה ותקשורת), היחיד מסוגו בארץ. המרכז מתמקד בתחום התקשורת הבית ספרית והתקשורת בין גורמים שונים במצבי מצוקה. במסגרתו עוסקים חברי סגל אקדמי המומחים בחקר השפה, השיח והתקשורת הבינאישית, בפיתוח מחקרים אודות שיח בחדר הכיתה לצורך הבנת תהליכי הוראה בכיתה, וכן במחקר אודות שיח בעת מצוקה בקרב אוכלוסיות שונות. מחקרים אלה תורמים להבנת התקשורת הבינאישית במצבי מצוקה.
  • נפתחה קבוצה ראשונה של סטודנטיות עולות מאתיופיה להכשרת מורות לתואר ראשון בכל המסלולים, בתמיכת קרן רקנאטי.

2006
  • הוקמה רשות המחקר, ההערכה והפיתוח במכללת לוינסקי לחינוך, גוף אקדמי-מחקרי המבצע מחקרים בתחום חינוך וחברה. מטרת רשות המחקר היא ליצור תשתית מחקרית שתשמש בסיס למדיניות ולתכנון, ותספק ראיות מחקריות למערכת החינוך בארץ, להכשרת המורים ולסוגיות חברתיות.
    כיום ברשות המחקר פועלים מרכזי המחקר: מרכז שח"ק לחקר שפה, חברה ותקשורת, המרכז לחקר הגיל הרך, המרכז לחקר פסיכולוגיה ויישומיה , מרכז אדם לחקר כישורי שפה ולקויי למידה , יחידת אתיקה במחקר , הוועדה לעידוד מחקרים

2007
  • בשנה זו, נקבע מבנה אקדמי חדש של המכללה במקום החלוקה למסלולים נקבעו ארבעה בתי ספר: בי"ס לחינוך, בית ספר לתארים מתקדמים, בי"ס לחינוך מוסיקלי, ובי"ס ללימודי המשך. נבנה מרחב מיוחד המיועד לבית הספר לחינוך. קדם לשינוי -מפגש סגל המכללה ברמת רחל שעסק במתווים מנחים להכשרה להוראה.
  • שמה של המדרשה למוסיקה שונה ל"ביה"ס לחינוך מוסיקלי מיסודה של המדרשה למוסיקה"

  • כמו כן שונו כל תכניות ההכשרה (תעודות ההוראה) בעקבות ו. אריאב וקיבלו את אישור המל"ג בכך הפכה תעודת ההוראה לתואר אקדמי.
  • נפתחה תכנית תואר שני בחינוך הגיל הרך.
  • נפתח 'מרכז אדם לכישורי שפה ולרב-לשוניות' המדגיש את התפיסה של 'מוח אחד-שתי שפות'. המרכז , העוסק במחקר מדעי ובהיבט התיאורטי של התחום, מיועד להכשיר אנשי חינוך, מורים וסטודנטים, לעבודה מקצועית בתחום רכישת שפות והוראתן בקרב אוכלוסיות תלמידים בעלי קשיי לימוד כמו דיסלקציה, בעיות קשב וריכוז וליקויי למידה מסוגים שונים. נוסף על כך, עוסק המרכז בחקר הקשר בין למידה ובין המוח ובבלשנות שימושית.

2008
  • שנת תשס"ט, נבנה בניין עבור מכון מופ"ת במתחם המכללה ובכך המתחם היה לקמפוס מכללת לוינסקי שבו שוכן גם מכון אבשלום.
  • מונה פרופ' אמנון וולמן לנהל את המדרשה למוסיקה – עד 2011

2009
  • שנת תש"ע - פרופ' לאה קסן מונתה לנשיאת מכללת לוינסקי לחינוך
 
פרופ' לאה קסן, נשיאת המכללה
 
  • נרקם שיתוף פעולה בין המדרשה למוסיקה והפקולטה לאומנויות הבמה של האוניברסיטה לתרבות ואמנות של סט. פטרבורג, רוסיה. ההסכם נחתם סופית בשנת 2010
 
ביקור המשלחת בשנת 2011

2010
  • בשנה זו הוקם ביה"ס ללימודי חו"ל בראשותה של פרופ' עמירה ערן
  • נפתח אולפן לעברית לעולים חדשים ולסטודנטים עולים חדשים
  • שיתוף פעולה עם שגרירות סין בישראל ועם משרד החינוך להפיכת המכללה למרכז ידע בהוראת השפה הסינית. במסגרת זו מתקיים בכל קיץ במכללה כנס להוראת השפה הסינית. שיתוף פעולה זה הניע תהליך לפיתוח תכנית להכשרת מורים בשפה הסינית לבתי הספר ( התכנית בכפוף לאישור המועצה להשכלה גבוהה).
  • המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך בחרה במכללת לוינסקי לחינוך שותפה להפעלת אירועי שנת השפה העברית במערכת החינוך לרגל חגיגות המאה לתחיית השפה העברית.
  • נוסד כנס שנתי, שיזוהה במהלך הזמן עם המכללה : כנס לוינסקי לשימוש באמצעים טכנולוגיים בחינוך" בשיתוף עם ארגוני הייטק מהמרכזיים במשק.

2011
  • נפתחה תכנית M.Teach לתואר שני ותעודת הוראה לבית הספר העל-יסודי.
  • ד"ר רון וידברג מחליף את פרופ' וולמן בניהול ביה"ס לחינוך מוסיקלי
  • קיץ של מחאה חברתית. בעקבות רוח המחאה החברתית והשינוי בדפוסי השיח החברתי בישראל, אשר בהם היו מעורבים רבים מחברי הסגל, השתנו והתרחבו גם נורמות השיח במכללה. "יום הסגל" לפתיחת שנת הלימודים תשע"ב נערך באמצעות שיח סביב שולחנות עגולים, התקיים אירוע שולחנות עגולים בנושא חינוך ציבורי בישראל ועוד. אירועים ופעילויות אלה מחזקים את ערכי החזון שהציבה המכללה כאבני יסוד בתחילת דרכה, אשר דוגלים במעורבות בחיי החברה והקהילה כמרכיב משמעותי בתכנית ההכשרה להוראה וחינוך.
  • נחתם הסכם לשותפות חינוכית עם העיר לוד בדגש על פיתוח כוח ההוראה בעיר. חתימת ההסכם, אשר בו רשות מקומית, מכללה לחינוך ומשרד החינוך החוברים יחדיו כדי לקדם את כוח ההוראה המקומי ואת מערכת החינוך בעיר, משמעותה – לקיחת אחריות על החינוך בישראל.
  • בחודש ספטמבר נערכה חנוכת מעבדת מחשבים לפיתוח תכניות פדגוגיות, בתרומת iDigital
  • בספטמבר מכללת לוינסקי לחינוך בשיתוף משרד החינוך והשגרירות הסינית בישראל קיימו את הכינוס השני בישראל למורים בשפה הסינית

2012
  • אירוע הפתיחה לאירועי מאה שנים למכללת לוינסקי לחינוך, התקיים ב- 21.10.2012 בהשתתפות נשיא המדינה שמעון פרס, שקרא לאפשר תואר אקדמאי חינם לכל סטודנט וסטודנטית בישראל: "שוויון בהשכלה גבוהה אינו רק צורך חברתי, זהו צורך קיומי של מדינת ישראל".
  • משלחת של 10 סטודנטים נוצרים מאוניברסיטת טורון, בפולין מגיעים לארץ בתחילת חודש ינואר 2012 במסגרת שיתוף פעולה אקדמי עם המכללה לפילולוגיה עברית בטורון, פולין.
  • קבוצה של מנהלות מאמריקה הלטינית מגיעה לסמינריון מנהלים בהנחיית בית הספר הבינ"ל במכללת לוינסקי לחינוך.
  • מכללת לוינסקי נבחרה להשתתף בפרויקט לאומי להתאמת מערכות החינוך למאה ה-21 מטעם משרד החינוך. כ-20 מכללות הגישו תוכנית תקשוב תלת-שנתית לשנים תשע"ב-תשע"ד, מתוכן תשע מכללות קיבלו אישור על התוכניות שהגישו. ד"ר אלונה פורקוש-ברוך, ראש המרכז ללמידה דיגיטלית, עומדת בראש יוזמה זו.
  • מכללת לוינסקי לחינוך היא כלת פרס קונסטנטינר לחינוך יהודי לשנת 2012. פרס זה מוענק מדי שנה במסגרת בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב ליחידים או לארגון אשר הצטיינו בתרומתם למען קידום החינוך היהודי.
  • בחודש אוקטובר נחנכה גלריית מכללת לוינסקי לאמנות עכשווית לרגל חגיגות המאה להיווסדה של המכללה.

2013
  • בשנה זו סיים את הסמכתו המחזור הראשון של תכנית M.Teach.
  • במהלך שנת 2013 לאחר דיונים אסטרטגיים ארוכים הוחלט על שינוי המבנה האקדמי של המכללה. המבנה החדש כולל 3 פקולטות: הפקולטה לחינוך, הפקולטה הרב-תחומית והפקולטה לחינוך מוסיקלי.
  • מינויים חדשים לתפקידי הדקנות - פרופ' חנה עזר – דקנית הפקולטה לחינוך, פרופ' אילנה אלקד להמן – דקנית הפקולטה הרב-תחומית, פרופ' משה אפשטיין – דקן הפקולטה לחינוך מוסיקלי.
  • תכנית לימודים בנושא "מבוא לקיימות וחינוך סביבתי", בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה – החל משנה זו מתקיימת במכללה מסגרת לימודים אשר עוסקת בדילמות ערכיות המחברות את הדאגה לסביבה עם ערכים הומניים כמו הוגנות, צדק חברתי וסביבתי, הדדיות, שותפות, אחריות, אוניברסליות, ועוד.
  • במסגרת אירועי שנת ה-100 למכללת לוינסקי לחינוך, מפיקה המכללה את "מלך הילדים", מחזה מוסיקלי בהשראת ספרה של לאה נאור, על חייו של לוין קיפניס, גדול משוררי הילדים. מחזה: יוני להב, מוסיקה: פרופ' משה זורמן, מסגל ביה"ס לחינוך מוסיקלי, בימוי ותנועה: דניאלה מיכאלי, ניצוח: ד"ר רון זרחי, הנמנה גם הוא על מרצי ביה"ס לחינוך מוסיקלי .המחזמר עלה בבכורה עולמית והיווה את נקודת השיא של אירועי המאה.
  • נחנך המרכז להנחלת שפת היידיש ע"ש מקס וטובי פרידלנד. המרכז פועל במכללת לוינסקי לחינוך כמרכז ארצי להנחלה ולהפצת היידיש והתרבות היידית ולשימורן,
    כחלק מבית הספר ללימודי המשך. פעילות המרכז משתלבת בפעילויות השונות שמקיימת המכללה לטובת הקהילה והחברה הישראלית בתחומי תרבות, פנאי והעשרה.
  • הסתיים בהצלחה מחזור ראשון של תכנית ייחודית לנשים מהמגזר החרדי כמאה סטודנטיות חרדיות סיימו את לימודיהן להשלמת תואר ראשון בחינוך. מספר רב של סטודנטיות סיים את ההכשרה בתכנית לחינוך מיוחד.
  • תכנית דלתא למצטיינים יוצאת לדרך בשיתוף עם קרן טראמפ. נפתחה תכנית דלתא היוקרתית להסבת אקדמאים לביה"ס העל-יסודי, בתחומי מתמטיקה ומדעים.
  • מכללת לוינסקי לחינוך מקדמת יוזמה שעיקרה שילוב אייפדים בתכניות החינוך המיוחד. בתכנית מגדלור, יוזמה פורצת דרך בשילוב מכשירי iPad בהכשרת המורים בישראל, שראשיתה בתכנית לחינוך המיוחד (בלימודי התואר הראשון והשני).
  • במסגרת שיתוף פעולה עם שגרירות סין התקיים כנס שלישי בישראל בחודש יוני - מפגש מזרח ומערב: היבטים בנושא רכישת שפה בחברה רב-לשונית.
  • טיפול במוסיקה לתואר שני (M.A.A.T) – התכנית אושרה ע"י המל"ג ביולי 2013.
  • מוסיקה חוצה גבולות - מוסיקאים מפינלנד ומארה"ב הגיעו כאורחי הפקולטה לחינוך מוסיקלי במכללת לוינסקי לחינוך. בתאריך 4.12.2012, התקיים רסיטל של הפסנתרנית הפינית לאורה מיקולה ובהמשך השבוע – סדנאות אמן עם ג'ונתן בבקוק מאוניברסיטת טקסס, ארה"ב.
  • פרוייקט הנגשת ההשכלה הגבוהה לבעלי צרכים מיוחדים - אושר מענק מהמוסד לביטוח לאומי לשיפור והרחבת ההנגשה במסגרת מרכז מית"ר במכללה.
  • במהלך 2013 התכנסו חברי האנסמבל "צלילים מהחדר", ההרכב המוסיקלי הייצוגי של מכללת לוינסקי לחינוך, בהדרכתו של יוסי ימפל, לתהליך יצירתי ארוך. בינואר 2014 יצא לאור פרי עבודה מאומצת זו – הסינגל של ההרכב.

2014
  • נפתח במכללה מרכז מנע"ד לאבחון מת"ל – מערכת תפקודי למידה במכללה העומד לרשות הציבור: לסטודנטים ולכל המיועדים להיבחן בבחינה הפסיכומטרית.
  • שני צוותים של סטודנטיות מתכנית המצוינות בהתמחות הגיל הרך הוזמנו להציג את עבודותיהם בכנס לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע"ש צ'ייס.
  • סטודנטים ואנשי סגל של מכללת לוינסקי לחינוך ביקרו במחנות ההשמדה בפולין, במסע שאורגן ע"י אגודת הסטודנטים במכללה.
  • לימודי מכללת לוינסקי לחינוך באילת קיבלו הכרה מהמועצה להשכלה גבוהה. קמפוס לוינסקי באילת מכשיר מורים ומסמיך אקדמאים להוראה במערכת גני הילדים ובתי הספר היסודיים בחינוך הרגיל ובחינוך המיוחד באילת ובסביבותיה למעלה מ-25 שנה.
  • המכללה פיתחה מדד סטטיסטי מקיף למעמד המורה, הבוחן כיצד תופסת האוכלוסייה בישראל את מעמד המורה בהשוואה למקצעות אחרים בחברה. המדד ממשיך לעקוב אחרי השינויים מדי שנה.
  • נורית זרחי נבחרה ל"משוררת הבית" של מכללת לוינסקי לחינוך לשנת הלימודים תשע"ה. זרחי ידועה בכתיבתה לילדים, והיא כותבת גם שירה ופרוזה למבוגרים.

 

2015
  • בשנת הלימודים תשע"ה נפתחה התכנית לתואר שני .M.Ed בהוראה ולמידה בקמפוס מכללת לוינסקי באילת
  • המכללה היא אחת מהמכללות הראשונות לחינוך שקיבלו אישור למסלול תזה בשתי תכניות לתואר שני - בחינוך מוסיקלי ובהוראה ולמידה.
  • שנת תשע"ו -פרופ' מיכל בלר מונתה לנשיאת מכללת לוינסקי לחינוך ופרופ' חנה עזר מונתה לרקטור המכללה.
 

פרופ' מיכל בלר, נשיאת המכללה החל משנת תשע"ו

 
  • המועצה להשכלה גבוהה אישרה למכללת לוינסקי לחינוך הסמכה לשלוש שנים להעניק תואר שני טיפול (תרפיה) באמנויות בהתמחות מוסיקה M.A.A.T.
  • אליעז כהן  נבחר ל"משורר הבית" של מכללת לוינסקי לחינוך לשנת הלימודים תשע"ו. אליעז הוא עובד סוציאלי בהכשרתו, מעורכי כתב העת "משיב הרוח", ופעיל חברתי בתנועות הפועלות למען דו-קיום בין יהודים לערבים.
 
2016

· המכללה קיבלה אישור למסלול עם תזה בתכנית התואר השני - חינוך לשוני בחברה רב-תרבותית.

· המכללה חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם אוניברסיטת פייס (Pace University) האמריקנית.
 
 

לתמונות היסטוריות נוספות עבור לגלריה

 

 

רישום מקוון