מחקר פעולה: פרופ' אילנה מרגולין
הקורס יחשוף את המשתתפים למתודולוגיה המחקרית של מחקר פעולה באמצעות התנסות בעריכת מחקר פעולה ולמידה תאורטית. המתודולוגיה של מחקר פעולה מאפשרת לאיש החינוך ללמוד באופן מכוון במהלך ההתנסות, לבחון את עבודתו באופן רפלקטיבי ביקורתי כדי להבינה לעומק, לשפרה ולהתפתח מקצועית. מתודולוגיה זו אף מעודדת את הפרט להשמיע את קולו ולבנות יחסים שיתופיים עם עמיתיו כדי לשפר את סביבת הלמידה שבה הם עובדים.

מטרות הקורס הן לסייע לסטודנטים: 1. לבחון את עבודתם באופן ביקורתי באמצעות הצבת שאלות המטרידות אותם, איסוף נתונים, תכנון פעולה לשם שיפור הפרקטיקה והערכתה; 2. לפתח מערכות יחסים שיתופיות עם עמיתיהם לשם שיפור סביבת הלמידה; 3. להשמיע את קולם ולהפוך לסוכני שינוי במקום עבודתם.

 

מבוא למחקר איכותני: ד"ר לירון דושניק
הקורס יבחן את הנחות היסוד של פרדיגמת המחקר האיכותני ויציג חלק מגישות המחקר המרכזיות הנכללות בה. יאופיינו המהלכים הכרוכים בעריכת מחקר איכותני – מעיצוב שאלות המחקר ותכנון המחקר ועד לייצוגו המסכם, תוך עיסוק בשאלות של אמינות ואתיקה במחקר.

 

מבוא למחקר כמותי: ד"ר שלומית שניצר
הקורס מזמן את הלומדים להכרות עם המחקר הכמותי במדעי ההתנהגות: עקרונותיו, המושגים המרכזיים שלו, השלבים בביצועו, ניתוח נתונים ועקרונות הכתיבה שלו. החלק הראשון של הקורס הוא ברובו עיוני, ומתמקד בנושאים: מאפייני המחקר, מדידה במחקר כמותי, מערכי מחקר, דגימה, כלים לאיסוף נתונים. החלק השני מתמקד בניתוח נתונים סטטיסטיים הנאספים במחקר, מציג את הניתוחים המרכזיים – ביצוע שלהם באמצעות תוכנת SPSS, ניתוח משמעותם וכתיבתם המדעית. חלק זה הוא התנסותי וייערך בחדר מחשבים.

 

שיטות מחקר בגיל הרך: ד"ר קלאודיה גלושנקוף
החינוך בגיל הרך במאה ה-21 שואף להתבסס על דיאלוג בין העשייה, התאוריה והמחקר. קורס זה במחקר מתמקד באחד השחקנים העיקריים בגיל הרך: הילד עצמו. קורס זה יציג סוגות מחקר בפרדיגמת המחקר האיכותני וכלי מחקר הולמים, עם דגש על גישות המכילות את הילדים, מכבדות אותם, מקלות על דרכי תקשורת איתם ומעצימות אותם ביחס לחוקר המבוגר ומנסות להבין את אותם.

 

חקר תיווך מטפח שפה ואוריינות בסביבת הגן והבית על בסיס התאוריות של ויגוצקי ופוירשטיין (סמינריון): ד"ר קלודי טל
המטרה המרכזית של הסמינריון היא להעמיק את החשיבה הרפלקטיבית והביקורתית של הסטודנטים בכל הקשור להשפעות המכוונות של המחנכים על התפתחות השפה והאוריינות במסגרות החינוך ובבית. נעשה זאת תוך העמקה בגישה הקונסטרוקטיביסטית-חברתית של ויגוצקי ובתאוריית הלמידה המתווכת של פוירשטיין. נשתמש במושגים תאורטיים כגון כלים פסיכולוגיים וכלים תרבותיים, מושגים יומיומיים ומושגים מדעיים, תיווך ואזורי התפתחות מקורבים כדי להיטיב להבין את תהליכי ההכוונה ללמידה בסביבת הבית והגן בהקשר של טיפוח שפה ואוריינות. נלמד לנתח אינטראקציות באמצעות עקרונות התיווך הכלולים בתאוריה של פוירשטיין. הסטודנטים יגבשו שאלות מחקר שמתמקדות בתהליכי תיווך בסביבת גן הילדים או בתי הילדים שאותן הם יחקרו באמצעות מושגים מהתאוריה של ויגוצקי ועקרונות התיווך של פוירשטיין. זאת ועוד, במסגרת הסמינריון מצופה שהסטודנטים יפתחו גישה חקרנית כלפי סביבתם וישכילו לפתח בקרב הילדים בגניהם גישה חקרנית כלפי סביבתם הקרובה. הסמינריון מתעתד להביא לגיבוש של ידע בנושא למידה מתווכת לצד בנייה של אסטרטגיה וכלי מחקר לחקור את התיווך.

 

תאוריית המיינד והתפתחות חברתית של ילדים בגיל הרך (סמינריון): ד"ר גילה רוסו צימט
האדם הוא יצור חברתי החי בתוך סביבה אנושית עימה הוא מצוי באינטראקציה תמידית. מהם ניצני הקשר הזה שבין האדם לחברה? היכן ומתי הם מתפתחים? מהם שלבי ההתפתחות החברתית? כיצד ניתן לעזור לילד לפתח כשרים חברתיים?

התאוריה הנקראת Theory of mind (או בקיצור  ToM) מתייחסת למצבים מנטליים כמו: אמונות, רצונות, כוונות, רגשות, תקווה, מחשבות, היסוס ובלבול המשפיעים על התפתחותו החברתית של הילד. על פי תאוריה זו, ההתנהגות האנושית מונעת על ידי מצבים מנטליים ולא על ידי מציאות "אובייקטיבית". תאוריית המיינד מאפשרת להסביר ולנבא התנהגות אנושית ואינטראקציות חברתיות באמצעות ייחוס מצבים מנטליים לפרט ולזולת. תחילת התפתחותה של יכולת זו היא בינקות ובגיל הגן. במהלך הגיל הרך הילדים עוברים שינוי משמעותי ביכולתם להבין מצבים מנטליים וכתוצאה מכך בהבנה של אינטראקציות ומצבים חברתיים.

בסמינריון "תאוריית המיינד והתפתחות חברתית בגיל הרך", נדון בהיבטים שונים של התפקוד החברתי של ילדים בגיל הרך עם דגש על זיקתם לקוגניציה חברתית ותאוריית המיינד, נעמיק בתאוריית המיינד אצל ילדים עם התפתחות תקינה כמוקד חשוב להבנת קשרים בתוך קבוצת השווים. נכיר כלי מחקר המותאמים לבדיקת היבטים שונים של התפקוד החברתי אצל ילדים  לרבות הערכת האמפטיה בגיל הרך,  ונדון בהשלכות החינוכיות של מחקרי פיילוט שיבוצעו במסגרת הסמינריון לחיי גן הילדים.

 

גן הילדים כמערכת ארגונית בסביבה משתנה (סמינריון): ד"ר רינה ברקול
הסמינריון כולל הצגת גישת המערכות הפתוחות כגישת-על לחקר ארגונים; בחינת המוסד החינוכי לגיל הרך כמערכת פתוחה בסביבה משתנה; הצגת השינוי כיציאה מאיזון של המערכת הארגונית, המחייב חזרה לאיזון מחודש; למהותו של השינוי בכלל, ולשינוי במערכות חינוך בפרט; שינוי ארגוני בסביבה משתנה; ניהול אפקטיבי של שינוי; בחינת הסביבה הארגונית הקרובה והרחוקה של מוסדות חינוך, והשפעתה על המוסד החינוכי; אסטרטגיות להתמודדות המוסד החינוכי לגיל הרך עם תמורות בסביבה החינוכית; בחינת התהליכים שהבנתם נדרשת כדי לאפשר למידה מתמדת ושינוי; פיתוח גישה זהירה לנושא השינוי לנוכח הקלות הבלתי נסבלת, לעיתים, של השינוי ללא התייחסות מספקת להשלכותיו העלולות להיות רחבות היקף.

 

סדנת פרויקט: ד"ר קלודי טל וד"ר גילה רוסו-צימט
מטרת סדנת הפרויקט ללוות את הסטודנט בתהליך עבודתו משלב בחירת סוגיית המחקר ועד הגשת העבודה כולה. בלב הפרויקט תכנון, יישום, ניתוח והסקת מסקנות ממחקר שמצד אחד משמעותי לסטודנט ומצד שני יש בו תועלת כלשהי למסגרות החינוך לגיל הרך בארץ. אחד מאתגרי הסדנה והפרויקט כרוך בתיעוד וכתיבה אקדמית מוסכמת של כל שלבי המחקר, כתיבה ש"נשמע" בה בבהירות גם קולו האישי של הכותב. בסדנה יינתן מענה לשאלות של הסטודנטים ועזרה בקבלת החלטות בדבר התהליכים שעל הסטודנט לבצע. תהיה התייחסות לצרכים ועידוד כיווני חשיבה של הסטודנט באווירה תומכת ומאפשרת התנסויות חדשות. הקבוצה תהווה משאב ותהיה מרכיב חשוב של תמיכה קבוצתית. תפקיד המנחים להדריך, לסייע, לייעץ ולהיענות ליוזמות הסטודנטים ולהיות קשובים ואמפטיים. לסטודנטים חלק פעיל, יוזם ומתעניין בסדנת הפרויקט. מהסטודנט מצופה להיות אחראי לעבודתו ולדווח על התקדמותו במהלך הפרויקט.

 

הכלה בחינוך לגיל הרך ברמה המערכתית והפרטנית: ד"ר בתיה סרוסי
המטרות המרכזיות של הקורס הן להעמיק את הידע התאורטי וכן לתת כלים מעשיים להתמודדות עם הכלתם של ילדים עם צרכים מיוחדים במסגרות החינוך בהיבט מערכתי. יתרה מזו, ייעשה מאמץ להראות כיצד מתורגמת ההתמודדות ברמה המערכתית לדרכי פעולה שנוגעות בילד עם הצרכים המיוחדים ובחבריו לגן או לכיתה. לשם כך נלמד על הכלה בגלגוליה השונים לאורך ההיסטוריה, נכיר מודלים מרכזיים להכלה, נלמד על  יישום ההכלה בפועל באוכלוסיות שונות של ילדים עם צרכים מיוחדים ונעמוד על יחסי הגומלין שבין כל ה"צלעות" במשולש ההכלה: אנשי צוות חינוכי, הורים וילדים. נשים דגש על תפיסה ויישום של הכלה אצל בעלי תפקידים שונים במערכת החינוך כמו מטפלות, גננות, מורים מדיסציפלינות שונות וננסה למצוא דרכים להתמודדות, לפתרון בעיות וליישום הכלה מוצלחת. הסטודנטים יתבקשו לחקור את דפוסי ההכלה בסביבתם הקרובה על ידי התמקדות באחת מצלעות המשולש וביחסי הגומלין ביניהן – ילדים, אנשי צוות חינוכי או הורים בהיבטים כמו: ראיונות עם מורים או עם הורים, תצפיות על ילדים, בניית תוכנית התערבות לשיפור ההכלה ועוד.

 

חונך ונחנך ומה שביניהם: פרופ' אילנה מרגולין
הקורס מתמקד בממדים תאורטיים ופרקטיים של חונכות, כפי שהם באים לידי ביטוי בשלושה רבדים של היות המורה חונך: המורה כחונך את תלמידיו בכיתה, המורה כחונך את עמיתיו, המורה כחונך פרחי הוראה. הקורס מעוגן בתאוריות סוציו-תרבותיות, המהוות רקע לפעולתו המורכבת של המורה בתוך מעגלי הֶקשר רבים, בהם הוא בו בזמן לומד ומלמד לאורך החיים.

מטרות הקורס הן לסייע למשתתפים להכיר את גוף הידע העוסק בחונכות ,(mentoring) המהווה תת-תחום של מקצוע ההוראה ואת העקרונות, הנורמות והמיומנויות שלו. כמו כן, הקורס מזמן לסטודנטים הזדמנויות לבחון את מרכיב החונכות בהוראה שלהם תוך אימוץ עמדה ביקורתית, לבנות משמעויות להתנסותם כחונכים בשדה ולהעלות סוגיות ודילמות מרכזיות הנוגעות לחונכות. כל זאת תוך קישור התנסויות אלה לקריאה התאורטית והאמפירית הרלוונטית וההתנסות בחונכות.

 

מנהיגות, מבנים ותהליכים בארגונים: ד"ר אתי חגי
מערכות וארגונים עוברים בעשורים האחרונים שינויים מערכתיים נרחבים. שינויים אלה מושתתים, בין השאר, על המעבר הפרדיגמטי לתפיסה מורכבת של המציאות, ובתוכה מעבר מניהול ארגונים להנהגת אנשים ותהליכים. מעבר מסוג זה מעגן זהות מקצועית מנהיגותית, המעגנת לצד מחויבות לתוצרים, בעיקר חשיבה, תכנון ופיתוח של צוותים המקיימים תהליכים תקשורתיים לצורך חשיבה משותפת, המניעה קבוצות וקהילות לפיתוח יוזמות וביצוען. מנהיגות, מבנים ותהליכים שביסודם חשיבה מורכבת, ראיית מציאות, החזקה של תכלית ושימת דגש על המשאב האנושי.

הקורס יציג גישות שונות במנהיגות ובמנהיגות חינוכית, לצד אוריינטציה ביחס לארגונים במציאות מורכבת. הבחנה בין תפיסת ארגון כיחידה סגורה לתפיסתו כמערכת פתוחה המשפיעה על הבנת תהליכים ארגוניים, דרכים ומיומנויות להנהגתם. בהתאם לכך, יוצגו תפיסות מנהיגות משתנות, לרבות גישות פסיכו דינמיות כגון זו של  קוהוט, דויטש וביון, וגישות פונקציונליות מבית מדרשם של מוריסון, מייסון, סנג'י, בטסון ואחרים. יושם דגש על מרכיבי מנהיגות כגון פרואקטיביות, חזון, חשיבה מערכתית מורכבת וחשיבה תוצאתית. פריסה של מיומנויות יישומיות כגון בניית צוות והנהגתו – דרכי הנעה, תיעול מוטיבציה, משוב, עבודה סינרגטית. ניסוח תמונת עתיד מיטבית, הבנה והנעה של קהילות, ראייה מערכתית, וכן, שמירה על איזון בין חיים מקצועיים ואישיים.

 

התפתחות הכתיבה: ד"ר אנה סנדבנק
תכני הקורס מעוגנים בגישה התפתחותית-חברתית-תרבותית. מטרות הקורס הן: ללמוד על התפתחות השפה הכתובה בגיל הרך – הגן וראשית בית הספר היסודי; ללמוד על הקשרים בין שפה לכתיבה; ולהעמיק בסוגיות ובדילמות חינוכיות תוך התייחסות לחינוך בגיל הרך.  למידה על אודות השפה הכתובה תכלול התייחסות מעמיקה לשני הרכיבים של השפה הכתובה: מוסכמות והשפה הכתובה כסגנון שיח, תוך מתן דגש על הטקסטים סיפוריים ומידעיים. במסגרת השיעור ידונו מחקרים התפתחותיים בתחום, בצד מחקרים שמטרתם קידום הידע של הילדים בשני הרכיבים של השפה הכתובה: מוסכמות הכתב והטקסט. כמו כן, ינותחו אירועים מתוך ההתנסות של הסטודנטיות.

 

מערכות חכמות לגיל הרך ככלי לפיתוח חשיבה טכנולוגית – תאוריה ומעשה: ד"ר אסי קופרמן
הקורס עוסק בהיבטים פילוסופיים של פיתוח ושימוש במשחקים חכמים בקרב ילדי גן וראשית בית הספר. כמו כן ייחשפו הסטודנטים להיסטוריה של פיתוח משחקים אלו (בעולם ובארץ) ושילובם בקרב ילדים.  כיום חשופים ילדים צעירים בחיי היומיום ובמסגרות החינוכיות להתנסויות שונות במשחקים חכמים. הקורס יבחן מה הייחודיות והערך המוסף של התנסות במשחקים אלו? האם  ואיך השימוש והמשחק בהם תורם להתפתחות קוגניטיבית, רגשית, חברתית. הקורס יעסוק בהכרות ובחינה של משחקים חכמים ותכנות ורובוטים, מתוך עמדה ביקורתית והתייחסות לדרכים האופטימליות לשלב משחקים מסוג זה בחיי הגן ובית הספר. יושם דגש על שילוב של תהליכי תכנות בקרב ילדים צעירים, איך ומתי. הקורס יחשוף את תכנת הרובוגן והסטודנטים יתנסו הן בתכנות והפעלת הרובוט והן בבניית קוריקולום מבוסס תכנות רובוט המתאים לגן ולכיתות הנמוכות.

 

מערכות בגיל הרך – נהלים, תקנות וכללים: עו"ד צביה שיר
הקורס מתמקד בתפר שבין המשפט לבין החינוך ומציג כלים משפטיים הנוגעים להיבטים שונים של עבודת החינוך, תוך הדגשת היחסים המורכבים שבין המשפט לבין השדה החינוכי בגיל הרך. הקורס חושף את הסטודנטים להיבטים ולכלים אלה, בכוונה להכשירם להיות עובדי חינוך מקצועיים, המודעים לחובותיהם, לסמכויותיהם ולהגנות שהמשפט מקנה להם בהקשרים שונים של עבודתם. בתוך כך, הקורס עוסק בנושאים פרטיקולריים (כמו חובת הדיווח, ענישה ומשמעת, ופרטיות) וגם בנושאים כלליים (כמו תפיסות שונות של זכויות ילדים ותלמידים, שוויון והפליה בחינוך והתפקיד החברתי של המשפט בשדה החינוכי). הקורס עשוי להוסיף לארגז הכלים של הסטודנטים כלים שאינם טריוויאליים בשדה החינוכי, אך הנדרשים להם גם בעבודה השגרתית וגם במקרי קיצון חריגים.

 

ספרות ילדים והעשרת שפה – היבט חינוכי, לשוני וספרותי: פרופ' מירי ברוך
בקורס יעלו נושאים המשמשים כדגם להעשרת שפה של ילדים בגיל הרך באמצעות ספרות ילדים. הקורס מיועד להביא את הסטודנטים למודעות, ששליטה של ילד בלשון, היא אותה שליטה העשויה להקל עליו את רכישת הכתיבה והקריאה בשנים הראשונות של בית הספר ולהביא אותו להבנה מלאה יותר של הנקרא בכיתות הגבוהות יותר – פירושה קודם כול אוצר מילים עשיר (פסיבי ואקטיבי). כמו כן יש לקרב אותו להכרתם של מבני תחביר, למורפולוגיה, לפרגמטיקה ולהכרת ז'אנרים ספרותיים שונים. כל זה מתאפשר באמצעות נגישותו לטקסטים ספרותיים. תחילה הוא מכיר את הטקסטים מקריאה שהמבוגר קורא באוזניו, ולאחר רכישת הקריאה והכתיבה הוא מגיע אליהם בעצמו. כדי להגיע לבית הספר עם מטען ראוי בלשון אין דרך אחרת זולת קריאה בקול רם של טקסטים של ספרות יפה וטובה לילדים באוזני הילד. ומאוחר יותר לדאוג לכך שיקרא בעצמו או בשיתוף המבוגר (כחוויה משותפת).

אנשי חינוך מנסים במחקרים שונות להציג את ההבדל בין ילדים "שזכו" להורים שהשכילו לקרוא בפני ילדיהם ספרות יפה לבין כאלה שלא עשו זאת כלל או עשו זאת כדי לצאת ידי חובה.

במסגרת השיעור יוצגו מחקרים שונים, חלקם מן הפריטים הביבליוגרפיים שעניינם שאלות ספציפיות בתחומים הנזכרים ובתחומים הקשורים בהם, המתמקדים בקשר שבין ספרות יפה לבין העשרת לשון. כמו כן, נדון ביצירות ספרות המתמקדות במטה-שפה, דהיינו כאלה שנושאן המוצהר הוא השפה העברית.

 

התמודדות עם בעיות התנהגות: ד"ר קלודי טל (ניתן פעם בשנתיים – לא יינתן בשנת תשע"ט)
בעיות התנהגות מוגדרות כדפוסי התנהגות שבים ונשנים או תפיסות של התנהגות, אשר מפריעה או מאיימת להפריע ללמידה האופטימלית של הילדים או לפיתוח התנהגות פרו-חברתית עם ילדים ומבוגרים (Smith & Fox, 2003). ההפרעה לתפקוד עלולה להיגרם לילד עצמו, לילדים יחידים אחרים, להתנהלות הגן, או לסביבה הפיזית. בעיות ההתנהגות חורגות מעבר למערכת החינוך ומהוות בעיה המטרידה את החברה הישראלית בשנים האחרונות (בנבנישתי ושות', 2000). גננות ומורות מרגישות לעיתים קרובות חסרות אונים בהתמודדויותיהן היומיומיות עם בעיות ההתנהגות. לעומת זאת, בלסקי (Belsky, 2015) סיכם מחקרים  שמראים שילדים ב"סיכון" מתוקף טמפרמנטים "קשים" רגישים יותר למגע, הסתגלות איטית לשינויים, רגזניים יותר ומושפעים על ידי הסביבה לטובה ולרעה, יותר מילדים עם חוסן. אם נתקלים בהורות לא רגישה ומכילה מפתחים בעיות התנהגות מלוות בתוקפנות, לעומת זאת, אם מקבלים הורות רגישה ומכילה עם גבולות  הופכים ליותר מסתגלים מאשר קבוצות אחרות. על כן נדרש למצוא דרכים להתמודד עם בעיות ההתנהגות של הילדים מגיל צעיר לטובתם ולטובת מי שנמצא סביבם. מטרת הקורס להעמיק חשיבה על האופן שבו מגדירים הסטודנטים בעיות התנהגות ודרכי התמודדות איתן ולהשוות את תפיסותיהם למה שמצוי בספרות המקצועית. מטרה מרכזית נוספת של הקורס  קשורה לגיבוש גישה חינוכית מערכתית להתמודדות שיטתית עם בעיות התנהגות (קעביה, 2014; כהן, 2015; Tal, 2005, 2016). יילמדו בקורס גישות שונות להתמודדות עם בעיות התנהגות ובמרכזן כתיבה נרטיבית חוזרת של אירועים המתמקדים בהתמודדויות יומיומיות עם בעיות התנהגות מטרידות. העבודה המסכמת תכלול  תיעוד התמודדות עם בעיית התנהגות תוך התבססות על רקע תאורטי רלוונטי.