מבוא למחקר איכותני: ד"ר לירון דושניק
הקורס בוחן את הנחות היסוד של פרדיגמת המחקר האיכותני ומציג חלק מגישות המחקר המרכזיות הנכללות בה. מאופיינים המהלכים הכרוכים בעריכת מחקר איכותני – מעיצוב שאלות המחקר ותכנון המחקר ועד לייצוגו המסכם, תוך עיסוק בשאלות של אמינות ואתיקה במחקר.


מבוא למחקר כמותי: ד"ר שלומית שניצר
הקורס מזמן את הלומדים להיכרות עם המחקר הכמותי במדעי ההתנהגות: עקרונותיו, המושגים המרכזיים שלו, השלבים בביצועו, ניתוח נתונים ועקרונות הכתיבה שלו. החלק הראשון של הקורס הוא ברובו עיוני, ומתמקד בנושאים: מאפייני המחקר, מדידה במחקר כמותי, מערכי מחקר, דגימה, כלים לאיסוף נתונים. החלק השני מתמקד בניתוח נתונים סטטיסטיים הנאספים במחקר, מציג את הניתוחים המרכזיים – ביצוע שלהם באמצעות תוכנת SPSS, ניתוח משמעותם וכתיבתם המדעית. חלק זה הוא התנסותי וייערך בחדר מחשבים.


שיטות מחקר בגיל הרך: פרופ' קלאודיה גלושנקוף
החינוך בגיל הרך במאה ה-21 שואף להתבסס על דיאלוג בין העשייה, התיאוריה והמחקר. קורס זה במחקר מתמקד באחד השחקנים העיקריים בגיל הרך – הילד עצמו. קורס זה מציג סוגות מחקר בפרדיגמת המחקר האיכותני וכלי מחקר הולמים, עם דגש על גישות המכילות את הילדים, מכבדות אותם, מקלות על דרכי תקשורת איתם ומעצימות אותם ביחס לחוקר המבוגר.


קשיי דיבור, שפה ותקשורת בגיל הרך – איתור ודרכי התערבות: ד"ר בתיה סרוסי
לקורס שלוש מטרות עיקריות: א. לתת כלים להסתכלות מקצועית ומושכלת על התפתחות הדיבור, השפה והתקשורת בגיל הרך ב. לעמוד על ההבדל בין שונות התפתחותית ודפוסי התפתחות טיפוסיים ובין דפוסי התפתחות לא טיפוסיים מתוך מטרה להפנות לגורם מקצועי במידת הצורך ג. להתנסות בדרכי התערבות שונות שעשויות לתרום לילדים עם קשיים וזאת מתוך נקודת המבט של גננות ומורות לכיתות א-ב. לצורך כך נעמוד על ההבדלים בין קשיים בתקשורת, שפה ודיבור ונמפה את הקשיים העיקריים בכל תחום בשני היבטים. בהיבט הראשון נסקור בקצרה קשיים ייחודיים האופייניים לאוכלוסיות שונות (למשל, ילדים עם עיכוב התפתחותי ברכישת השפה, ילדים שנמצאים על הספקטרום האוטיסטי, ילדים עם לקות שמיעה ועוד). בהיבט השני, התפקודי, נפרט סוגים שונים של קשיים של שפה, תקשורת ודיבור ונתנסה באיתור והתערבות.


למידה מתווכת בחינוך לגיל הרך (סמינריון): ד"ר אורה סגל דרורי
המטרה המרכזית של הסמינריון היא להעמיק את החשיבה הרפלקטיבית והביקורתית של הסטודנטים בכל הקשור להשפעות המכוונות של המחנכים על התפתחות השפה והאוריינות במסגרות החינוך ובבית. נעשה זאת תוך העמקה בגישה הקונסטרוקטיביסטית-חברתית של ויגוצקי ובתיאוריית הלמידה המתווכת של פוירשטיין. נשתמש במושגים תיאורטיים כגון כלים פסיכולוגיים וכלים תרבותיים, מושגים יומיומיים ומושגים מדעיים, תיווך ואזורי התפתחות מקורבים כדי להיטיב להבין את תהליכי ההכוונה ללמידה בסביבת הבית והגן בהקשר של טיפוח שפה ואוריינות. נלמד לנתח אינטראקציות באמצעות עקרונות התיווך הכלולים בתיאוריה של פוירשטיין. הסטודנטים יגבשו שאלות מחקר שמתמקדות בתהליכי תיווך בסביבת גן הילדים או בתי הילדים שאותן הם יחקרו באמצעות מושגים מהתיאוריה של ויגוצקי ועקרונות התיווך של פוירשטיין. זאת ועוד, במסגרת הסמינריון מצופה שהסטודנטים יפתחו גישה חקרנית כלפי סביבתם וישכילו לפתח בקרב הילדים בגניהם גישה חקרנית כלפי סביבתם הקרובה. הסמינריון מתעתד להביא לגיבוש של ידע בנושא למידה מתווכת לצד בנייה של אסטרטגיה וכלי מחקר לחקור את התיווך.


הכלה בחינוך לגיל הרך ברמה המערכתית והפרטנית: ד"ר בתיה סרוסי
המטרות המרכזיות של הקורס הן להעמיק את הידע התיאורטי וכן לתת כלים מעשיים להתמודדות עם הכלתם של ילדים עם צרכים מיוחדים במסגרות החינוך בהיבט מערכתי. יתרה מזו, ייעשה מאמץ להראות כיצד מתורגמת ההתמודדות ברמה המערכתית לדרכי פעולה שנוגעות בילד עם הצרכים המיוחדים ובחבריו לגן או לכיתה. לשם כך נלמד על הכלה בגלגוליה השונים לאורך ההיסטוריה, נכיר מודלים מרכזיים להכלה, נלמד על  יישום ההכלה בפועל באוכלוסיות שונות של ילדים עם צרכים מיוחדים ונעמוד על יחסי הגומלין שבין כל ה"צלעות" במשולש ההכלה: אנשי צוות חינוכי, הורים וילדים. נשים דגש על תפיסה ויישום של הכלה אצל בעלי תפקידים שונים במערכת החינוך כמו מטפלות, גננות, מורים מדיסציפלינות שונות וננסה למצוא דרכים להתמודדות, לפתרון בעיות וליישום הכלה מוצלחת. הסטודנטים יתבקשו לחקור את דפוסי ההכלה בסביבתם הקרובה על ידי התמקדות באחת מצלעות המשולש וביחסי הגומלין ביניהן – ילדים, אנשי צוות חינוכי או הורים בהיבטים כמו ראיונות עם מורים או עם הורים, תצפיות על ילדים, בניית תוכנית התערבות לשיפור ההכלה ועוד.

 

מנהיגות, מבנים ותהליכים בארגונים: ד"ר אתי חגי
מערכות וארגונים עוברים בעשורים האחרונים שינויים מערכתיים נרחבים. שינויים אלה מושתתים, בין השאר, על המעבר הפרדיגמטי לתפיסה מורכבת של המציאות, ובתוכה מעבר מניהול ארגונים להנהגת אנשים ותהליכים. מעבר מסוג זה מעגן זהות מקצועית מנהיגותית, המעגנת לצד מחויבות לתוצרים, בעיקר חשיבה, תכנון ופיתוח של צוותים המקיימים תהליכים תקשורתיים לצורך חשיבה משותפת, המניעה קבוצות וקהילות לפיתוח יוזמות וביצוען. מנהיגות, מבנים ותהליכים שביסודם חשיבה מורכבת, ראיית מציאות, החזקה של תכלית ושימת דגש על המשאב האנושי.

הקורס יציג גישות שונות במנהיגות ובמנהיגות חינוכית, לצד אוריינטציה ביחס לארגונים במציאות מורכבת. הבחנה בין תפיסת ארגון כיחידה סגורה לתפיסתו כמערכת פתוחה המשפיעה על הבנת תהליכים ארגוניים, דרכים ומיומנויות להנהגתם. בהתאם לכך, יוצגו תפיסות מנהיגות משתנות, לרבות גישות פסיכו דינמיות כגון זו של  קוהוט, דויטש וביון, וגישות פונקציונליות מבית מדרשם של מוריסון, מייסון, סנג'י, בטסון ואחרים. יושם דגש על מרכיבי מנהיגות כגון פרואקטיביות, חזון, חשיבה מערכתית מורכבת וחשיבה תוצאתית. פריסה של מיומנויות יישומיות כגון בניית צוות והנהגתו – דרכי הנעה, תיעול מוטיבציה, משוב, עבודה סינרגטית. ניסוח תמונת עתיד מיטבית, הבנה והנעה של קהילות, ראייה מערכתית, וכן, שמירה על איזון בין חיים מקצועיים ואישיים.


התפתחות הכתיבה ואוריינות בגן הילדים (סמינריון): ד"ר אנה סנדבנק
הסמינריון מתבסס על עבודה אמפירית, הדורשת העלאות שאלת מחקר, איסוף נתונים: תיעוד של שיחות, תוצרים כתובים, תצפיות והניתוח שלהם, והסקת מסקנות. הוא יתמקד בשני היבטים של השפה הכתובה בגיל הרך: הידע על אודות מערכת הכתב,  ומאפייני השפה שנהוג לכתוב. יושם דגש על סוגיות העומדות במרכזו של חקר השפה הכתובה בהקשר חינוכי בגיל הרך. במהלך סמסטר א השיעורים יתמקדו בהיכרות עם מחקרים שונים בכל אחד מהתחומים הבאים: התפתחות הידע על אודות מערכות הכתב כמערכת ייצוג, קידום הידע על הכתיבה בגן ובראשית בית הספר, הפקה של טקסטים בסוגות שונות, קידום היכולת להפיק טקסטים.  בסמסטר ב השיעורים יתבססו על איסוף הראיות והפרשנות של הממצאים תוך התייחסות לקשרים בין התיאוריה לבין העשייה בגן בתחום.


מערכות חכמות לגיל הרך ככלי לפיתוח חשיבה טכנולוגית – תיאוריה ומעשה: ד"ר אסי קופרמן
הקורס עוסק בהיבטים פילוסופיים של פיתוח ושימוש במשחקים חכמים בקרב ילדי גן וראשית בית הספר. כמו כן ייחשפו הסטודנטים להיסטוריה של פיתוח משחקים אלו (בעולם ובארץ) ושילובם בקרב ילדים. כיום חשופים ילדים צעירים בחיי היומיום ובמסגרות החינוכיות להתנסויות שונות במשחקים חכמים. הקורס יבחן מה הייחודיות והערך המוסף של התנסות במשחקים אלו, וכן אם ואיך השימוש והמשחק בהם תורם להתפתחות קוגניטיבית, רגשית וחברתית. הקורס יעסוק בהיכרות ובחינה של משחקים חכמים, תוכנות ורובוטים, מתוך עמדה ביקורתית והתייחסות לדרכים האופטימליות לשלב משחקים מסוג זה בחיי הגן ובית הספר. יושם דגש על שילוב של תהליכי תכנות בקרב ילדים צעירים, איך ומתי. הקורס יחשוף את תוכנת הרובוגן והסטודנטים יתנסו הן בתכנות והפעלת הרובוט, הן בבניית קוריקולום מבוסס תכנות רובוט המתאים לגן ולכיתות הנמוכות.

 

מערכות בגיל הרך – נהלים, תקנות וכללים: עו"ד צביה שיר
הקורס מתמקד בתפר שבין המשפט לבין החינוך ומציג כלים משפטיים הנוגעים להיבטים שונים של עבודת החינוך, תוך הדגשת היחסים המורכבים שבין המשפט לבין השדה החינוכי בגיל הרך. הקורס חושף את הסטודנטים להיבטים ולכלים אלה, בכוונה להכשירם להיות עובדי חינוך מקצועיים, המודעים לחובותיהם, לסמכויותיהם ולהגנות שהמשפט מקנה להם בהקשרים שונים של עבודתם. בתוך כך, הקורס עוסק בנושאים פרטיקולריים (כמו חובת הדיווח, ענישה ומשמעת, ופרטיות) וגם בנושאים כלליים (כמו תפיסות שונות של זכויות ילדים ותלמידים, שוויון והפליה בחינוך והתפקיד החברתי של המשפט בשדה החינוכי). הקורס עשוי להוסיף לארגז הכלים של הסטודנטים כלים שאינם טריוויאליים בשדה החינוכי, אך הנדרשים להם גם בעבודה השגרתית וגם במקרי קיצון חריגים.

 

התמודדות עם בעיות התנהגות: פרופ' קלודי טל (פעם בשלוש שנים – ניתן בשנת תשפ"א)
בעיות התנהגות מוגדרות כדפוסי התנהגות שבים ונשנים או תפיסות של התנהגות, אשר מפריעה או מאיימת להפריע ללמידה האופטימלית של הילדים או לפיתוח התנהגות פרו-חברתית עם ילדים ומבוגרים.  ההפרעה לתפקוד עלולה להיגרם לילד עצמו, לילדים יחידים אחרים, להתנהלות הגן, או לסביבה הפיזית. בעיות ההתנהגות חורגות מעבר למערכת החינוך ומהוות בעיה המטרידה את החברה הישראלית בשנים האחרונות. גננות ומורות מרגישות לעיתים קרובות חסרות אונים בהתמודדויותיהן היומיומיות עם בעיות ההתנהגות. לעומת זאת, מחקרים מראים שילדים בסיכון רגישים יותר למגע, הסתגלותם לשינויים איטית, הם רגזניים יותר ומושפעים מהסביבה לטובה ולרעה, יותר מילדים עם חוסן. אם נתקלים בהורות לא רגישה ומכילה מפתחים בעיות התנהגות מלוות בתוקפנות. לעומת זאת, אם מקבלים הורות רגישה ומכילה עם גבולות הופכים מסתגלים יותר מאשר קבוצות אחרות. על כן נדרש למצוא דרכים להתמודד עם בעיות ההתנהגות של הילדים מגיל צעיר לטובתם ולטובת סביבתם. מטרת הקורס להעמיק בחשיבה על האופן שבו מגדירים הסטודנטים בעיות התנהגות ודרכי התמודדות איתן ולהשוות את תפיסותיהם למה שמצוי בספרות המקצועית. מטרה מרכזית נוספת של הקורס  קשורה לגיבוש גישה חינוכית מערכתית להתמודדות שיטתית עם בעיות התנהגות. יילמדו בקורס גישות שונות להתמודדות עם בעיות התנהגות ובמרכזן כתיבה נרטיבית חוזרת של אירועים המתמקדים בהתמודדויות יומיומיות עם בעיות התנהגות מטרידות. העבודה המסכמת תכלול תיעוד התמודדות עם בעיית התנהגות תוך התבססות על רקע תיאורטי רלוונטי.


מנהיגות, ניהול כיתה והכלה (סמינריון): פרופ' קלודי טל
סמינריון  זה  נשען על ההנחה שמנהיגות וניהול מוסרי של כיתה הם רכיבי ליבה בתפקידי הוראה בדרגות הגיל השונות.  ניהול מוסרי של כיתה חותר ליצירת תנאי למידה ורווחה רגשית לכל תלמיד ולוקח בחשבון שונות בסיסית בין בני אדם. שונות זו עשויה להתמקד במאפיינים פיזיים, בתחומי עניין, במגדר ורקע סוציו אקונומי, במאפיינים תרבותיים, במעמד אזרחי וכן בנקודות חוזק וקשיים. קשיים נתפסים כמצויים על רצף וכוללים גם מוגבלויות. על כן, מוצגת בקורס תפיסה שרואה זהות מטרות וחפיפה גדולה בפרקטיקות חינוכיות בין ניהול מוסרי של כיתה לבין הכלה. נוסף על כך, הסמינריון מוצע מתוך מודעות לפער הקיים בין חשיבות ההתעמקות בנושא ניהול הכיתה בעיני מורות וגננות לעומת החשיבות המיוחסת לנושא זה באקדמיה. במרכז הסמינריון הצגת מודל של ניהול כיתה שנשען על תפיסה אקולוגית אשר רואה במנהיגות מוסרית קטר שלו. הטיפול בנושא ניהול הכיתה יכלול שלוש זוויות הסתכלות: א. ניהול כיתה כפרספקטיבה – כדרך התבוננות בכיתה או בגן וכדרך להבין את המתרחש בה; ב. ניהול כיתה ככישור-על  מתפתח ומשתבח עקב התנסות מלווה ברפלקציה. ג. כתפקיד-על הכולל מגוון תפקידים: הוראה במליאה, הוראה בקבוצה, ארגון סביבת הלמידה, התמודדות עם בעיות התנהגות, התייחסות לשונות תרבותית, עבודה עם צוות, עבודה עם הורים, תכנון  זמן.  ניהול הכיתה מתורגם לפרקטיקות ליבה בהוראה. כחלק מהסמינריון יבצעו הסטודנטים מחקרים שיצמחו מתוך סוגיה, בעיה שמעסיקה אותם [בין היתר בנוגע להכלה  של ילדים עם מגוון של צרכים מיוחדים] ושברצונם להבין לעומק, ובמקרים מסוימים  לשפר את תפקוד הכיתה לגבי אותה סוגיה.


למידה במרחב הפתוח (בחצר הגן ובקהילה): ד"ר מיכאלה כדורי-שלזק
תוכנית הלימודים בחינוך לגיל הרך מתמקדת בטיפוח רעיון "מאה השפות של הילדים" לפי הגישה החינוכית של רג'יו אמיליה. בגישה זו תוכנית הלימודים הנרקמת בגן הילדים בנויה על בסיס הקשבה ועשייה מעומק התעניינותם וסקרנותם של ילדים בגיל זה.
חצר גן הילדים היא סביבה הכוללת מרכיבים ביוטיים, כלומר צמחים ובעלי חיים, ומרכיבים אביוטיים, כגון קרקע ומים. בסביבה זו נמצאים ילדי הגן חלק ניכר מיומם. לכן, ישנה חשיבות רבה להכרת הסביבה ולחקירתה. חשיבות זו גדלה בימי משבר קורונה, כאשר הסכנה להידבקות פוחתת במרחב הפתוח.
הגישה הסוציו-קונסטרוקטיביסטית תעמוד בבסיס הלמידה בקורס, כאשר ידע התוכן הפדגוגי  ייבנה אצל הסטודנטים על בסיס של חקר והתנסות במרחבים הפתוחים במסגרות החינוך שבהן הם עובדים. הסטודנטים יכירו את הפוטנציאל הטמון בלמידה החוץ גנית/כיתתית במרחב הפתוח באופן תיאורטי ובאופן יישומי. כמו כן, הסטודנטים יתכננו ויובילו עם הילדים תוכנית לימודים בצמיחה בסביבה זו.


מדעי המוח בחינוך לגיל הרך: ד"ר אילת קצוף

במהלך העשור האחרון מדעי המוח והקוגניציה הניבו מידע חדש רב על אודות הדרכים שבהן המוח מעבד, מאחסן ושולף מידע. אנשי הוראה הם צרכנים ראשוניים וחשובים של מידע מצטבר זה והם אלו שיהוו את הגשר בין ממצאים מחקר המוח למרחבי לימוד בגיל הרך. היכולת לבנות מערכת לימודית מתאימה תלויה גם בהתאמת דרכי הקניית הידע והרגלי הלימוד למאפיינים המוחיים של ילדים בגילים השונים.